מספר מזהה: 7705

- מכון שלזינגר - https://www.medethics.org.il -

ברית לתינוק שנולד עם מצוקה נשימתית

שאלה:

שלום

נולד לנו בן ביום שישי 30/6 לפני שקיעה. הילד נזקק לטיפול מיד לאחר הלידה ע"י טובוס, ולאחר מכן באינקובטור וחמצן 60% כיון שהתקשה לשמור על סיטורציה.
בבדיקת אקו-לב התברר יתר ל"ד תוך ריאתי בשל סגירת דוקטוס תוך-רחמית.
במהלך הימים האחרונים השתפר, הועבר היום 5/7 לעריסה ונושם אוויר חדר ושומר על סיטורציה. במידה ויחזיק כך עד מחר יום ה' ישוחרר.
לדעת הרופאה פרופ' אבן טוב פרידמן מהדסה ע"כ אין סיבה לעכב ברית, והיא משחררת ילד בריא. לא בטוח שלקחה בחשבון סטרס של ברית.
האם לקיים ברית בזמנה, יום ו' הקרוב או שמא יש להמתין 7 ימים, ואם להמתין ממתי לספור 7 ימים?
בברכה
י

תשובה:

תשובת הרב יהושע וייסינגר:

ביחס לשאלתך בנוגע לתינוק שנולד וזקוק לטיפול נשימתי לאחר הלידה, חז"ל והראשונים דנו ביחס לתינוק חולה, האם ומתי דוחים את ברית המילה.

המשנה בשבת (קלז, א) כותבת: "קטן החולה אין מוהלין אותו עד שיבריא", והגמ' מתלבטת במקרה של חלצתו חמה האם נותנים לו שבעה ימים, וכותב על זה הרא"ש (שם סי' ט): וכיון דספק נפשות הוא, יהבינן ליה ז' מעת לעת.

וידועים דברי הרמב"ם היסודיים (מילה א, יח): "אין מלין אלא ולד שאין בו שום חולי, שסכנת נפשות דוחה את הכל, ואפר למול לאחר זמן, ואי אפשר להחזיר נפש אחת מישראל לעולם".

וכך נפסק בשו"ע (רסב, ב): "חולה אין מלין אותו עד שיבריא וממתינים לו מעת שנתרפא מחוליו שבעה ימים מעת לעת, ואז מלין אותו, בד"א, שחלצתו חמה וכיוצא בו, שהוא חולי שבכל הגוף אבל אם חלהבאחד מאיבריו וכו'".

וראה עוד בש"ך ס"ק ד' שמדובר בחולה שיש בו סכנה.

וראה בערוך השולחן (רסג, ד):"ודע שראיתי בספרים שנתחברו על דיני מילה שנסתפקו בפרטי מחלות אם דינם כחולי המתפשט בכל הגוף וצריך המתנה ז' ימים כמו בתינוק שנפחו ביציו וכיוצא בזה. ואני תמה על כל הספקות דזה פשוט שכל שינוי בהתינוק באיזה אבר שהוא מעכבין המילה… הלכה ברורה דספק נפשות להקל וממתינין ז' ימים מעת לעת משנתרפא".

ביחס לשאלת הגדרת חולה כל גופו ודחיית הברית שבעה ימים, נחלקו האחרונים האם זה דווקא בחולה שיש בו סכנה (מחזה אברהם ח"ב, ד), או אפילו בחולה שאין בו סכנה (מהרש"ם ח"ח, רג) שימתינו מעת לעת.

לרוב הפוסקים רק בחולה שיש בו סכנה, דוחים את הברית, וראה בנשמת אברהם (מהד' שלישית, ח"ג, עמ' שמה) שמביא בשם הגר"י נויבירט: "מדובר בחולה שיב"ס ומותר לחלל שבת אף באיסורי תורה, אבל לא ראיתי מקילין בזה למול תינוק ביום השמיני עם חום שודאי אין בו סכנה אלא כל שיש לו חום ממתינים שבעה מעל"ע".

יתרה מזאת, לחלק גדול מהפוסקים תינוק שהיה באינקובטור נחשב חלה כל גופו וממילא ממתינים שבעה ימים מיום צאתו (אג"מ יו"ד ח"ב קכא; ציץ אליעזר חי"ג פב, ד).

ממילא במקרה שלכם בו התינוק נולד עם מצוקה נשימתית, והיה שימוש בטובוס ובחמצן ברמה של 60% זה בוודאי נכנס לגדר שנחלה כל גופו, ודוחים את הברית בשבעה ימים, החל מהרגע שחזר לנשום אויר חדר. יש לציין, שבמקרה בו התינוק נולד ביום שישי לפני השקיעה, תמיד יש לשים לב לזמן המדויק של יציאת ראשו. האם כבר נכנס לזמן בין השמשות, ואז ידחו ליום ראשון את הברית. אמנם במקרה הזה, שבכל מקרה הברית נדחית בשבעה ימים מעת נשימת אויר חדר, בכל מקרה אין מלין אותו בשבת.

רפואה שלימה!