מספר מזהה: 6035

- מכון שלזינגר - https://www.medethics.org.il -

דיני נידה של אקטרופיון

שאלה:

לכבוד הרב הלפרין שליט"א,
אודה אם נוכל לדבר על שאלה זו, ואולי להעלות את הדברים אח"כ בכתב: מקובל אצל הרבה מורי הוראה שאם אשה מוצאת כתם או דם בתוך ספירת ז"נ ויש חשש מכה לשלוח אותה ל"בודקת טהרה" לברר את הדבר. בחלק מקרים יש פצע בנרתיק, ובהרבה מקרים מתברר שיש פצע בצוואר הרחם ("אקטרופיון").
1. מהו בדיוק "אקטרופיון?"
2. לאיזה אחוז מהנשים אתה מעריך יש אקטרופיון?
3. האם הוא נוטה לדמים יותר בימים מסויימים במחזור?
4. האם הוא נוטה לדמם מעצמו או בהשפעה הורמונלית, גם ללא נגיעה ע"י בדיקות?
5. לכאורה בימי הגמ' היה ברור לטמא דם זה, כיון שלא היה אופן לאבחן את המקור, וגם הבדיקה המוזכרת בפוסקים לבדוק פצע בכתלים ע"י שפופרת וקיסם היה מראה דם מפצע כזה. א"כ איך שייך להתיר?
6. האם אקטרופיון מתרפא ממחזור למחזור, או יש לתלות שנשאר לה לאורך זמן?
7. האם להורות בכלליות לאשה שקבעו לה אקטרופיון לא להניח מוך? לעשות רק בדיקה אחת ליום? א' וז'?
8. מהו כמות הדם שיש לתלות באקטרופיון? האם יש הבדל בין כתם לדם בעד בדיקה? האם יהיה לדם על עד חזות דם טרי אדום?
9. אשה שהתחילה ז"נ וביום ב' או ג' ראתה כתם גדול מכגריס או עד שיש בו מראה דם, ובודקת אמרה שיש אקטרופיון שמדממת בנגיעה (קלה) – האם מבחינה רפואית יש מקום לתלות באקטרופיון?

בברכה,
מאיר אורליאן

תשובה:

1. "אקטרופיון" הוא מצב שבו רקמה – שבדרך כלל נמצאת בתוך תעלת צוואר הרחם – מכסה גם את החלק החיצוני של צוואר הרחם שבולט לנרתיק. רקמה זו היא רגישה/ עדינה, ועלולה לדמם בעקבות נגיעה או שפשוף.
2. נראה שבערך % 10-5 מנשים יש להם אקטרופיון בשלב כלשהו של חייהן. השכיחות רבה יותר אצל נשים הנוטלות גלולות למניעת הריון, וכן בזמן הריון.
3. לפעמים האקטרופיון נוטה לדמם בימים שלפני הוסת.
4. פחות שכיח שהאקטרופיון ידמם מעצמו.
5. בימי התלמוד כאשר לא היה ידוע על "מכה באותו מקום", היה צורך לאסור על פי הכלל "רוב דמים מהמקור". אולם, אם בימינו יש ידיעה וודאית שקיים אקטרופיון – אין לאסור; בדיוק כמו שמבואר במסכת נידה לגבי מצבים בהם ידוע שקיימת "מכה" באותו מקום.
6. תלוי בסוג האקטרופיון. יש שמתרפאים, אבל בהרבה מקרים הוא מצב משמשך.
7. אם יש לה אקטרופיון וודאי שנקבע עפ"י רופא (לא בודקת טהרה) – יש להמליץ על הפסק + בדיקת א' וז'. ובכל אופן ללא מוך דחוק.
8. כמות הדימום מאקטרופיון, ברוב המקרים היא קטנה ורק יוצרת כתמים, ולא שפיעה של דם כמו בזמן המחזור החודשי. צבע הדמום מאקטרופיון משתנה מאשה לאשה, ולכן אין היא מהווה הוכחה למקורו, אם כי יש נשים שצבע הדימום שלהן הוא שונה מהותית מצבע הדימום מאקטרופיון, ואצלן מורה הוראה מובהק בעל נסיון רב יוכל לפעמים להקל על סמך הבחנתו.
9. שאלה 9 דורשת עיון נוסף מאחר ומדובר במהלך שבעת הנקיים.