מספר מזהה: 7193

- מכון שלזינגר - https://www.medethics.org.il -

השפעת אמצעי מניעה (זריקות) על דיני וסתות

שאלה:

יש לי שאלה הלכתית -הלכה למעשה -הקשורה ל"שני הכובעים" של כבודו. 
ישנה כלה שהתחילה לקבל זריקות למניעת הריון, כל 3 חודשים. 
לפי המעט שאני יודע, הרי שבמיוחד בשנה-שנתיים הראשונות ישנן הכתמות ובנוסף אין שום קביעות מתי אישה כזו תקבל דימום וסתי (יכולה לקבל אחר שבועיים, חודשיים, או בכלל לא וכדומה). עם השנים ישנה אמנוריאה מוחלטת. 
 אם התיאור העובדתי שתיארתי נכון, חשבתי לכאורה שלא שייך לדבר על "ימי פרישה סמוך לווסת" מכיוון שאין שום מועד (אפילו תיאורטי) ששייך שתחשוש אליו.
חיפשתי בכל ספרי פוסקי זמננו שבידי ולא מצאתי שום התייחסות לענין.
אשמח אם כבודו יואיל לחוות דעתו בענין זה, הנוגע כאמור הלכה למעשה. 
בתודה רבה מראש,
המשך יום מבורך!

תשובה:

שאלתך עוסקת בסוגיא לא פשוטה, ש"אין לך דבר שצריך תלמוד בדיני זבה בזמן הזה כחשש הווסתות" (רמב"ן בהלכות נדה, ו, טו).
לכן התעכבתי בתשובתי כדי להתייעץ עם ת"ח נוספים.
עכ"פ:

א.  גם תחת טיפול הורמונלי שמונע ווסת ביוצית ומשנה את סדרי הדימומים (שהם "דימומי שבירה"), לפעמים יש נטיה רבה יותר לדימומים במועד הוסת.  נתקלתי במצבים כאלה, אף שאינני מכיר הסבר למנגנון הרפואי שלהם.
לכן אין לנו לסור מדברי חז"ל במשנה (נדה סוף פרק תשיעי) שאין הווסת מיטהרת (מתבטלת) עד שתעקר שלש פעמים.
ב. לגבי יצירת ווסת חדשה, די בפעם אחת כדי לחשוש לה, אך כדי לעקור ווסת כזו די בעקירה אחת. (עקרונית הדבר נכון גם לדימומי שבירה.) 
ראה שו"ע יו"ד סימן קפט. 
לאור מורכבות הנושא, קשה להקל בלא רישם מדויק של זמני הדימום על פי הוראת החכמת אדם (כלל קיב סעיף מ), ופניה פרטנית למורה הוראה.
ד. לעניין עקירת "עונה בינונית", ראה שיעורי שבט הלוי הלכות נדה, סימן קפט ס"ק ד, ד"ה ולענין עקירת.