מספר מזהה: 6710

- מכון שלזינגר - https://www.medethics.org.il -

חששות (מחשבות, שז"ל, אימפוטנציה) לקראת מציאת שידוך

שאלה:

שלום וברכה ותודה על ההזדמנות שאתם מעניקים.
אני בן 24, לא נשוי ויוצא מידי פעם לפעם. מספר דברים שמציקים לי ועד כה לא עזרתי אומץ לשאול עליהם:
1. כבר לפחות שנתיים שלא קורה לי כמעט מקרה לילה ואני חושש שאולי זו בעיה בכח גברא (אימפוטנציה) זה מצטרף גם לשאר הסעיפים ולכן אני חושש.
ב. בעבר ל"ע נכשלתי בהוז"ל ואני זוכר את זה יותר מורגש (סליחה על התיאור..)
2. דברים שבעבר הביאו יחסית בקלות לידי קישוי איבר לא מביאים כיום. האם יש מה לחשוש או בע"ה לכשתגיע השעה בטהרה ובשמחה זה יקרה?
3. לפעמים יוצאות לי טיפות זרע שקופות יחסית בלי מצב של קישוי איבר מוחלט, אלא חלקי (זה קורה לעיתים גם בפגישות)
4. שאלה שמטרידה אותי מאד. איך אפשר להתנתק מהמחשבות על כך. מצד אחד אומרים שחשוב שתהיה גם משיכה פיזית, מאידך המחשבה על כך מנטרלת את זה ופוגעת בנקיות המפגש ובטהרת המחשבה. זאת ועוד שמכיוון שאינני מדבר על כך עם איש אין לי מדדים לקבוע האם מה שאני חש מספק?

תודה רבה על נתינת המקום, אתם עושים מלאכת קודש..

תשובה:

1. ההורמונים "חוגגים" בזמן ההתבגרות ולכן מביאים לידי קישוי בקלות יחסית וגם למקרה לילה. עם תוספת שנים והסתגלות לתקופת שידוכים הגוף לא מתעורר לקישוי באותה קלות, וזה מבורך. בלי פגיעה פיזית לאברי ההולדה, אין סיבה לחשוש שהתפתחה בינתיים בעייה של אי-יכולת בכח גברא, במיוחד אם עדיין מרגיש קישוי לפעמים בשעות הלילה או הבוקר המוקדמות. גם הירידה בשכיחות קרי לילה איננה מעידה דבר על כושר הפוריות. מצד שני, פחד ולחץ נפשי מופרז מהדבר עלול לפגוע בהמשך הדרך, ולכן התשובות לשאלות שלך מאד חשובות לתת מענה ומרגוע לחששות. 
2. אין סיבה לחשוש שלא תהיה התעורות לכשתגיע השעה בטהרה ובשמחה. ראוי להוסיף שחלק גדול של ההתעוררות בזוג נשוי הוא הקשר הנפשי – האהבה והחבה שביניהם – ולא רק הגירוי הפיזי.
3. נוזל זה הוא טבעי, ונקרא "נוזל טרום-שפיכה". תפקידו הביולוגי הוא לנקות את הצינור המשותף של השתן והזרע מחומציות השתן שעלול לפגוע בזרע, ולסייע במעבר הזרע. הוא יכול להווצר גם בהתעוררות מועטת, כגון שיש בפגישות, גם אם לא תהיה פליטת זרע לבסוף. נראה מדברי הפוסקים שלא עוברים בזה על איסור הוצאת זרע לבטלה.
4. איזון זה בין משיכה פיזית לבין טוהר המחשבה היא באמת מ"המלאכות הקשות שבמקדש" בשידוכים. אין מדד קבוע בדבר. ראוי להתמקד במחשבה על הקשר הנפשי, בהכרת אישיות הבחורה. בדרך כלל, הגוף יעשה את שלו במשיכה הטבעית, וכמובן הדבר יגרום להעלות מחשבות והרהורים. הם כשלעצמם לא פוגעות בנקיות המפגש אם האדם לא נמשך אחריהם ומלבה אותם. אין צורך להתנתק מהם בחוזק, אלא לתת להם לעלות ולרדת במחשבה, ולא להתרכז בהם מעבר למידה הטבעית.
נסיים בברכה שתמצא זיווג הגון בשעטו"מ, ותזכה להקים בית נאמן בישראל ולראות דור ישרים מבורך.
בברכה,
מאיר אורליאן