מספר מזהה: 6495

- מכון שלזינגר - https://www.medethics.org.il -

יחס ההלכה לקריוגניקה

שאלה:

שלום רב
בהמשך לשיחתנו בנושא, אשמח לחוות דעת הלכתית הנוגעת למעמד של שימור הגוף לאחר המוות (קריוגניקה, קריוניקה), בהנחה שהמטרה היא לא קבורה אלא להיפך – שימור לקראת החיאה וטיפול.

להלן כמה נתונים שניתן לקחת בחשבון בשיקול הלכתי אודות נושא הקריוניקה (הקפאה):
 1. היום מתבצעת הקפאה שגרתית וטיפולית שלמגוון רחב של רקמות, כולל תאי זרע וביציות, כל סוגי תאי הגוף, ואף אברים שלמים כגון כליות. היום מתבצעת גם הקפאה והפשרה של אורגניזמים שלמים כולל כל סוגי חד-תאיים ובעלי חיים פשוטים ועד כדי עוברים של יונקים. אין שום מניעה עקרונית שהתהליך לא יפעל על גוף שלם.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed?term=tissue%20cryopreservation
 2. באמצעים של היום לא ניתן עוד להחיות גוף של אדם שלם מתוך הקפאה עמוקה (כן ניתן להחיות בן אדם ממצב של היפו-תרמיה –ירידת טמפרטורת הגוף עד כדי 13 מעלות המלוות בעצירת סימני חיים מובהקים). אך לדעת מספר מדענים הסיכוי להחיות אדם שהוקפא בהקפאה עמוקה יעלה עם התקדמות טכנולוגיות תיקון מולקולרי, גיבוי דפוסי מידע, בקרה על גידול תאים ורגנרציה שיקומית של רקמות.
 http://www.imminst.org/cryonics_letter/
 3. גם שלא ניתן כרגע להבטיח החייאה מהקפאה עמוקה, יש לטיפול הקריוניקה ערך פסיכולוגי מיידי עבור המטופלים ובני משפחותיהם, ובמיוחד במקרים של מחלות סופניות, מכמה סיבות:
–        לדעת רוב התומכים והמטופלים, מדובר בניסוי ללא סיכון ובלקיחת סיכוי מחושב להחייאה עתידית (אף שהסיכוי לא גדול כרגע) ולכן מדווחים על השראת תקווה ורגיעה.
–        תומכי רעיון הקריוניקה ברוב המקרים תומכים בהארכת חיים כללית, של עצמם, של בני משפחותיהם ושל כלל הציבור. ולכן התמיכה בקריוניקה משולבת בתמיכה בהתפתחות טכנולוגיות רפואיות נוספות ואורך חיים בריא.
 http://www.longecity.org/forum/forum/61-cryonics/
4. מדובר בהקפאה אחרי קביעת רגע המוות, לפי כל חוק מדינה שיהיה. כל פרטי הטיפול נקבעים בצורה רצונית ומודעת מראש.
5. התחום של קריוניקה מתפתח בשנים האחרונות בעולם המערבי, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה ארגונית. חברות קריוניקה קמו בארה"ב, רוסיה ופורטוגל. במדינות נוספות ניתנים שרותיי יעוץ והכוונה לקריוניקה כגון אנגליה וגרמניה. יהודים רבים מעורבים או היו מעורבים בתחום, כולל מייסד תחום הקריוניקה, רוברט אטינגר, וכמה בעלי תפקידים בכירים בחברות קריוניקה בארה"ב, ובראשם "מכון הקריוניקה" ו-"אלקור" וחלק ניכר של מטופלים.
מספר נימוקים פילוסופיים ודתיים הועלו בנושא (כולל על ידי אטינגר עצמו)
http://www.cryonics.org/book1.html
אך, ככל הידוע, הנושא עוד אף פעם לא נדון מבחינה הלכתית.
אודה לכל עזרה והערה. גם אם לא מדובר ביישום מידי של קריוניקה בארץ, עשויות להיות לנושא השלכות מעשיות לדיון בנושא הקריוניקה במדינותשבהם השרות כבר קיים, במיוחד בארה"ב.

בתודה
איליה סטמבלר

תשובה: