נגישות
שפות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

ילד שנחבל ונחתך בראשו

6 בדצמבר 2013

הרב המשיב: הרב ד"ר מרדכי הלפרין

שאלה:

שלום הרב וחנוכה שמח.

הגיע אליי מקרה במושב של ילד בן 4 שנתקע חזק בקיר ונפתח לו הראש. אין דימום. החתך קצת עמוק אבל לא ארוך כ"כ. הוא נראה בסדר באופן כללי ומתפקד כרגיל. שאלו אם ליסוע לבי"ח בשבת שיעשו לו תפרים או הדבקה.

מצד חשש סכנה של זיהום – האם נכון לומר שכל שהפצע אינו עמוק ביותר ומדמם כל הזמן, והחולה נראה במצב תקין, לכאו' אין כאן ספק סכנה אפילו אם יצטרך לחכות שעות רבות (כגון שהפציעה היתה בליל שבת ולא ביום השבת)?
ככל הידוע לי, אם המכה מדבר שיש בו חלודה או מדבר הקשור לקרקע, יש לחשוש לזיהום של טטנוס. וגם בזה, אם קיבל טטנוס בחמש השנים האחרונות אמרה לי רופאה שקיבלה חוזר מפורש ממשרד הבריאות שאין צורך בזריקת 'דחף'. אבל אם המכה למשל מקיר רגיל בבית – לכאו' יש פחות חשש לזיהום. לא כן?

מצד אסטתיקה. לפי מה שאמרה לי רופאה, תופרים כיום עד בערך 6 שעות מהפציעה. במידה ובמוצ"ש לא יתפרו לו (כגון שהפציעה היתה בליל שבת), מה ניתן להתיר בשבת בשביל פצע בחזות הפנים (כגון המצח)?

בנשמת אברהם (ד, ס בישנה) הביא מהגרשז"א שמותר לתפור רק ע"י גוי, ולא התיר איסור דאו' בשביל המראה. לפ"ז מסתבר שיהיה מותר ליסוע אם גוי נוהג, לבי"ח. אך לא ע"י יהודי.

אמנם הרב יגאל שפרן אמר לי שהוא נוטה להקל בגלל תוס' בשבת (נ, ב)

שבושה של האדם אין לך צער גדול מזה (והתירו משום כך חילול שבת – אך לא בדקתי אם יש מקור לומר שהתירו שם דאו'). ואם זה יגרום צער גדול לאדם, ושיצחקו עליו וכו', עלול להגיע מזה למצב של דיכאון שיש בו סכנה.

וזה מחודש בעיניי לראות בצער הגדול של צלקת (שבאמת ישנו!) ספק סכנה.

תשובה:

ילד בן ארבע, שראשו נתקע בקיר ונחתך עור הקרקפת, מצבו מוגדר כחולה שיש בו סכנה ומותר לנסוע אתו לבית חולים עם נהג יהודי אם אין נהג גוי זמין.
לגבי הטיפול המותר: בחולי או בפציעה שיש בה סכנה, אם קיימים שני טיפולים. האחד טיפול טוב ומשובח יותר אך הוא כרוך בחילול שבת, והשני פחות טוב אך איננו כרוך בחילול שבת.
כבר פסק מרן הגרשז"א אויערבאך זצ"ל, שיש לתת לו את הטיפול המובחר יותר, אף שהוא כרוך בחילול שבת.
לכן יש לנסוע עם הילד לבית החולים, ולאפשר לרופאי בית החולים להחליט מה הטיפול הרפואי הטוב יותר לילד (בדרך כל הטיפול הרפואי המובחר יותר כרוך בתפירה של החתך), ואותו לתת.
בברכה,
מרדכי הלפרין

Print This Post Print This Post

שאלות נוספות

מכון שלזינגר © 2018