מספר מזהה: 5348

- מכון שלזינגר - https://www.medethics.org.il -

כשרות תרופות

שאלה:

שלום רב!האם לתרופה vermox יש הכשר?

אם אין הכשר יש הבדל בין מבוגרים לילדים?

תשובה:

ככלל אין לנו נתונים מלאים על כשרות מוצרי מזון, ולכן אנו ממליצים לפנות למומחים מקצועיים, או לחפש נתונים באתרים של החברות המייצרות.

יש סיכוי טוב לקבל תשובה אצל אחד משני המומחים הבאים:

א. הרב טוביה הוד, מגדולי המומחים לכשרות תעשייתית בעולם. הטלפונים שלו בזמן שהותו בארץ הם: 03-9225314 בזמן שהותו בחו"ל הוא: 49-1-725-316-371 (00) או 052-827-0003. ניתן גם לשלוח לרב הוד שאלה בנושא כשרות באתר האינטרנט שלו.

ב. הכימאי הרב יהודה שרשבסקי, טלפון: 5371662 02

כמו כן כדאי לעיין במאמר של פרופ' אברהם שטיינברג על נהלי כשרות בטיפול בחולים.

להלן רשימה מקוצרת של אתרים מרכזיים בהם ניתן לקבל מידע לגבי כשרות של תרופות:

1. ועד העיר של מונטריאול, קנדה, נוסד 1922: Jewish Community Council of Montreal האתר מספק מידע על כשרות בתחומים רבים, וגם טבלה המסכמת את כשרויותיהן של תרופות שכיחות. הפרוצדורה לקבלת הכשר של ועד העיר כולל בקשה רשמית, פירוט מרכיבים ויכולת בדיקה ישירה.

2.K A S H R U T . C O M©– אתר המרכז את המידע הכשרותי משלל מקורות, כולל OU,STARK . האתר כולל הפניות וקישורים למוקדי הכשרות המרכזיים, למאמרים, מתכונים, זמני הלכה וכן הלאה. כמו כן, יש באתר רשימה מקיפה של סוכנויות למתן הכשר ברחבי העולם.

3. star-k כשרות תרופות- רשימת תרופות מתעדכנת וחומרים בעלי כשרות קבועה.

4. הירחון Kashrus מציע מגוון של נושאים ומאגרימידע בנושא כשרות בכל העולם. בין השאר, מאגר קישורים לנותני חסויות הכשרות הבינלאומיים.

5. מקובל להשתמש בVermox ללא חשש, כאשר קיימת הצדקה רפואית לטיפול (תולעי מעיים מצויים שגורמים, בין היתר, לגרד באזור פי הטבעת ולפגיעה בצמיחה אצל תנוקות).

כשרות תרופות

Posted By assiasup_admin On In כללי,כשרות | Comments Disabled

שאלה:

בס"ד

עקב בעיה לבלוע כדורים אני פותח אותם או מרסק אותם ומפזר בתוך אשל או גבינה וכך בולע עם האוכל

1. האם יש בעיה עם כדורים שהם תרופות מרשם לא טעימים שלא ראויים למאכל כלב שהם כמובן ללא כשרות

2. יש כל מיני ויטמינים ומינרלים שאני צריך שקיבלתי ממטפל רופא טבעוני, מדובר בחברת NOW (חברה אמריקאית ידועה ומרכזית) מיובאת על ידי מרשל, רוב המוצרים שלהם ללא כשרות והשאלות לגביהם כך:

א. אם מדובר בקמוסות שהן עשבי מרפא ואפילו שיש בהם טעם, אני פותח את הקפסולה שיכולה להיות לעתים מג'לטין, וזורק אותה לפח, האם יש בעיה בעשבי מרפא טחונים ומיובשים שאני מפזר באשל ואוכל (לפי הבנתי אין בעיה של מעשרות זה כמו תבלין, ותולעים בעיקרון אין ובכל מקרה זה טחון) (הרב זריצקי אמר לי שאין בעיה)

ב. אם מדובר במוצרים כמו מינרלים אם טעם מר או אפילו שמנים מסוימים מהצומח שלא ראויים למאכל כלב (אני חותך את הקפסולה שמחזיקה את השמן ולוקח רק את השמן), האם יש בעיה (לא מדובר על אומגה 3 שזה מדגים או מוצרים מן החי)

ג. במקרים שרשום במפורש פורמולה צמחית האם יש בעיה

3 מוצר שהכין המטפל בעצמו מהפסולת הנשארת מענבים שמכינים מהן יין (קנה את הענבים בארץ, וזה מיובש וטחון) האם יש בעיה של מעשרות, ואז מספיק לזרוק קפסולות בודדות, האם יש בעיה של נסך (הוא לא מחלל שבת בפרהסיה אבל גם לא בביתו לא כל כך שומר שבת כמו שצריך)

_________________________________________________________________

שאלת המשך והבהרה:

אני זקוק באופן זמני לויטמינים ומינרלים מסויימים, רופא מטפל טבעוני נתן לי מאצלו כמה עשרות קפסולות בודדות ממינים שונים, חלק מהם מגיעים בצורה אבקה, את הקפסולה (שיתכן שעשויה מג'לטין, אני זורק, ושופך רק את התכולה הפנימית את האבקה לתוך מאכל), חלק מהם מגיעים בצורה נוזלית, וחלק בצורה מוקשה, וחלק הם עשבי מרפא, המוצרים הם של חברת NOW שמיובאים לארץ על ידי חברת מרשל רוב המוצרים עשויים ממרכיבם טבעיים (מלבד הקפסולה עצמה, וכן מלבד שמנים כמו שמן דגים וכו' שאת זה אני לא לוקח) ולא מופיעה עליהם כשרות השאלות הן כאלה.

1. לגבי עשבי מרפא אני מניח שאין שום בעיה הם מגיעים טחונים?

2. לגבי השאר (שהם לא עשבי מרפא) אם אין להם טעם או שטעמם מר ויותר גרוע, האם יש בעיה אפילו בדיעבד שכבר קיבלתי את הקפסולות, ושוב גם בשל בעיית בליעה אני מפזר את התכולה לתוך מאכל כמו גבינה או אשל, ואפילו אם יש חשש כל שהוא שיש שם חומר לא כשר (ושוב רובם צמחיות או שהם מינרלים מהטבע) האם זה שטעמו רע מותר בדיעבד שכבר קיבלתי את המיקס של הקפסולות ואני זקוק להם לפחות באופן זמני מידי (אף אם אולי יש תחליפים בשוק כשרים לחלק מהמוצרים אבל הוא לא נתן לי קופסאות שלמות אלא כמה כדורים מכל קופסא אולי 10-15 סוגים ולא אוכל לקנות קופסאות שלמות בשביל כמה כדורים בודדים מכל סוג).

תשובה:

1. לגבי כדורים אין בעיה של כשרות משום:

א. שלא ראויים למאכל כלב

ב. משום שאוכלים אותם שלא כדרך הנאתן, ואפילו שמערבבים אותם עם דברים אחרים, עדיין זה נחשב שלא כדרך הנאתן.

2. כמוסות העשויות מן הצומח ומיובאות מחו"ל אין בעיה ליטול אותן ואין בזה לא חשש מעשרות כי הן מחו"ל, וכן לא תולעים משום שהן יבשים וטחונים.

3. מי שאינו מחלל שבת בפרהסיא לא גזרו עליו גזירות סתם יינם ומגעו לא אוסר. ואפילו אם היה מחלל שבת בפרהסיא יש מקום לדון במקום שהוא לא נוגע ביין עצמו אלא בקליפות אחרי שהפיקו מהן את כל היין. אך עדיין צ"ע.

כשרות תרופות

Posted By assiasup_admin On In כללי,כשרות | Comments Disabled

שאלה:

האם יש צורך בכשרות לתרופה? ומה לגבי תוסף מזון כמו מגה גלופלקס אשר מכיל חומר בלתי כשר?

תשובה:

בנוגע להקפדות על כשרות תרופות ניתן לעיין באנציקלופדיה הרפואית הלכתית בעריכת פרופ' שטינברג, "פרטי דינים ביחס לכשרות תרופות" כרך ג', עמ' 270-280, ובמקורות המצויינים שם. (הוצאת מכון שלזינגר 1992)

למיטב ידיעתי אין מערכת מסודרת של פיקוח על כשרות התרופות פרט לבדיקת התרופות לעמידה בתנאי הכשרות לפסח.

מצב זה (של העדר פיקוח כשרותי על תרופות) לא השתנה זה מאות בשנים, ובמקום שיש שאלה הלכתית יש להפנותה למורה הוראה מקומי, ראה גם בשו"ע יורה דעה, בסימן פד סעיף יז, ובנשמת אברהם שם ס"ק א-ב.

לגבי מגה קומלקס:

למרות שמגה קומפלקס נעשית מסחוס של פרות נבלות שמן הסתם לא נשחטו כדין בכל זאת יש ארבע רגליים להיתר :

א. מדובר באכילה שלא כדרכה שמותרת לחולה שאין בו סכנה;

ב. גם אילו היה מדובר באכילה כדרך, מאחר ומדובר בחצי שיעור, יש להתיר לדעת הריטב"א ולדעת בעל ספר החינוך.

ג. בתהליך הייצור של התרופה פקע ממנה לגמרי שם האיסור שבה.

ד. מעשה מדובר כאן בטיפול במצב רפואי שיש בו סכנה, או לפחות בטיפול העשוי למנוע מצב של סכנה עתידית צפויה.

לרגל הראשונה שתי תמיכות:

1. התרופה נעשית מסחוס של פרות. גם לפני שעובד לתרופה סחוס זה איננו ראוי למאכל אדם, לכן אכילתו נחשבת ל "שלא כדרך". ע"פ הגמרא בפסחים כד,ב, – כה,א, אכילה שלא כדרך לא נאסרה בתורה, ומותרת לכתחילה לצורכי רפואה גם בחולה שאין בו סכנה.

2. מדובר בבליעה ולא באכילה. לדעת תורת חיים (חולין קך) שהובא בנוב"י מהד"ק, יו"ד לה, בליעה נחשבת כאכילה שלא כדרכה. ואף שהנוב"י שם חולק ומוכיח מחולין קג,ב, שגם בליעה יכולה להחשב כדרך, כבר פסק הגרש"ז אויערבאך במנחת שלמה, חלק א, סי' יז, שדבר ששימושו רק בבליעה, הבליעה נחשבת אכילה שלא כדרך.

גם לרגל השניה שתי תמיכות:

1. בשו"ת מהר"ש ענגיל (ח"ח סי' יב) כותב : אך ידוע דלשיטת הריטב"א דאיסור דחצי שיעור מטעם אחשביה, א"כ כשאוכלו לרפואה ל"ש אחשביה וליכא שום איסור. (אמנם לשיטת הרא"ם סתם אכילה בכלשהו, ככ"ז ניתן לצרף להלכה את שיטת הריטב"א, ולכן הגר"ש ענגיל התיר לכתחילה במקום שיש עוד ספק אחד נוסף.)

2. לשיטת ספר החינוך (מצוה שיג: "ולפיכך מי שהוא חולה אע"פ שאין בו סכנה גמורה, אם יהיה חלוש הרבה ראוי להאכילו ולהשקותו מעט מעט כשיעור שאמרנו," ) גם לדידן שקיי"ל חצי שיעור אסור מן התורה, בכל זאת חצי שיעור הותר לצורך חולה שאין בו סכנה.

הרגל השלישית מבוססת על פסיקה ידועה של ר' חיים עוזר באחיעזר (ח"ג סי' לא ויו"ד סי' יא ס"ק ה) להתיר אכילת איסור עבור חולה כשהאיסור עבר הפרדה כימית ונפסל מתורת אוכל, ואפילו בנפסל מאכילת אדם לבד פקע איסורו, וכמ"ש החוות דעת הו"ד סי' קג ס"ק א בביאורים, שאף אם מתקנו וממתקו אח"כ שרי דכבר פרח האיסור מיניה ונעשה כעפרא ואינו חוזר לאיסורו. ואף שבשאגת אריה סי' עה אוסר אפילו לחולה שאבו"ס, כבר נהוג עלמא להקל לצורך חולה, גם לדעות המחמירים בבריאים., שהרי זהו מקור ההיתר להתיר קפסולות של תרופות שרובן עשויות מג'לטין, שהיתרו מתבסס על האחיעזר והחוו"ד הנ"ל. וכך פסקו כבר גדולי עולם בשאלות דומות.

גם לרגל הרביעית שתי תמיכות:

1. מצב המחייב ניתוח אלא שניתן למונעו על ידי טיפול, הטיפול נחשב לכל הפחות כטיפול מונע סכנה, שדוחה איסורים. (ראה גם בשמירת שבת כהלכתה שהגדיר את העיקרון שמניעת סכנה דוחה איסורי תורה.)

על ההבדל בין טיפול בחולה שהוא בסכנה כבר עכשיו לבין הטיפול בחולה למנוע אותו מלהסתכן, ראה חידושי הגרי"ז הלוי על הרמב"ם בהלכות שביתת עשור.

2. מנסיוני כרופא ראיתי ולמדתי כי התוצאה של אי ריפוי ברכיים היא בהכרח המעטת פעילות גופנית חיונית, המביאה להתפתחות כמעט וודאית של מצבי סכנה.

לסיכום:

לאור ארבע הרגליים היציבות של ההיתר, אין ספק כי במצב המתואר מותר לבלוע מגה גלופלקס ללא חשש. לכן הקדמתי בתחילת השבוע כי אתה רשאי ליטול את התרופה בבליעה כמו שהיא, ואין להחמיר.

מרדכי הלפרין

[ מקורות נוספים:

הציץ אליעזר (ח"ו סי' טז, ח"ז סי' לב אות ח.) מתיר לחולה שאבו"ס לקחת תרופה הבאה מן האיסור כאשר הרופא מצוה עליו לקחתה.

וראה גם בנשמת אברהם ח"ב, יו"ד סי' פד, ס"ק ב. הובא בקישור:

https://www.medethics.org.il/articles/NA/NishmatAvraham.YD.84.asp ]

כשרות תרופות

Posted By assiasup_admin On In כללי,כשרות | Comments Disabled

שאלה:

שלום רב, אני סובלת מבעיית אקנה בעקבותיה הומלץ לי ע"י רופאת העור ליטול גלולות מסוג "דיאנה", שאלתי היא האם יש בעיית כשרות עם גלולות אלו, ואם כן האם ישנן גלולות חלופיות שידוע כי הן כשרות?

תשובה:

לא ידוע לנו על בעיית כשרות של גלולות הדיאנה, ואת רשאית להשתמש בהם לפי הוראת הרופא.

בנוגע להקפדות על כשרות תרופות ניתן לעיין באנציקלופדיה הרפואית הלכתית בעריכת פרופ' שטינברג, "פרטי דינים ביחס לכשרות תרופות" כרך ג', עמ' 270-280, ובמקורות המצויינים שם. (הוצאת מכון שלזינגר 1992)

לסיכום:

למיטב ידיעתי אין מערכת מסודרת של פיקוח על כשרות התרופות פרט לבדיקת התרופות לעמידה בתנאי הכשרות לפסח.

מצב זה (של העדר פיקוח כשרותי על תרופות) לא השתנה זה מאות בשנים, ובמקום שיש שאלה הלכתית יש להפנותה למורה הוראה מקומי, ראה גם בשו"ע יורה דעה, בסימן פד סעיף יז, ובנשמת אברהם שם ס"ק א-ב.