מספר מזהה: 6342

- מכון שלזינגר - https://www.medethics.org.il/%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%aa -

סדרי לימוד ושינה, סטטיסטיקה וממזרות, טפילים מיקרוסקופיים בבשר

שאלה:

לכבוד הרה"ג ד"ר מרדכי הלפרין שליט"א
א. ראשית אני מבקש סליחה על ההטרחה ואם אין מזמנך או באפשרותך לענות ח"ו איני רוצה להעמיס. אני מבקש להתייעץ עמך לגבי דבר שנוגע לי מאד. אולי תוכל לעוץ לי עצה. סדר יומי הוא לימוד עד שעות מאוחרות בלילה פעמים רבות עד שעות שלש ארבע לפנות בוקר ואני גם ממאחרי קום. ואני קם [פעם אחרונה אחרי קימות באמצע לילדים וכיו"ב] בערך בשעה תשע. שינה זו משאירה אותי עירני בדרך כלל במשך כל היום עם קצת עיפות בשעות אחה"צ ועירנות גדולה במשך הלילה עד שאני נופל למיטה.
יש לי סיפור רב מסדר יום כזה הכולל לימוד שעות בלילה, בפרט שאני נמצא גם בסדר שלישי והשעות שמשתים עשרה עד שלש ארבע שבהם אני יכול ללמוד לבד בשקט מועילות לי ופורות.
עד כעת כאשר ניסיתי ללכת לישון מוקדם ולקום יותר מוקדם הייתי עייף מאד במשך היום אע"פ שלא ישנתי פחות שעות שינה. כעת מציעים לי אולי לעבור כולל ובו יקפידו יותר על הזמנים. השאלה היא האם יתכן שאני פשוט בן אדם כזה שהשעות האלו שמשלש ארבע עד תשע בבוקר. יותר מועילות לו ואז חבל לי לקום יותר מוקדם ולפגום באיכות לימודי או שהדבר ללא ספק קשור להתרגלות ואם אתרגל אחרת אהיה ערני באותה מדה.
ב. לפני זמן לא רב ניהלתי התכתבות עם נדב שנרב במייל על מאמרו על תורשה וגנטיקה ושאלתו על כך שלפי הסטטיסטיקה כולנו ממזרים. נזכרתי אז שיש לי חבר שכשלמד בישיבת חברון [למעלה מעשור] שאל שאלה זו [אני בזמנו כשלמדתי בישיבה שמעתי שאלה זו משמו], ואז שלח מישהו לשאול את ר' אברהם יעקב זלזניק ואמר שהתשובה היא שממזרי לא חיי.
נדב ציין לי שכת"ר ועוד טענו מצד ביטול ברוב, אמנם קשה על כך שהרי הדין הוא שחוזר וניעור וכיון שכאן חוקי הסטטיסטיקה מחייבים שכולם ממזרים נימא חוזר וניעור.
ומצאתי בדבר מציאה   
 במקנה קידושין עא. בד"ה בגמרא משפחה שנטמעה נטמעה וכו' שכתב שם כך: ויש לפרש לשון זה משום דבתחלה בשנתערבה פסולין בתוך המשפחה הוא בטלי ברוב דכל דפריש מרובה פריש אבל לאחר כמה דורות שנתערבה זה בזה וקיי"ל דהולך הולך אחר הפסול נמצא שימצא במשפחה רוב פסולי' ואפ"ה אמרינן ראשון ראשון בטל ולא אמרינן חזור וניעור כדאיתא בי"ד סימן צ"ח וזה הוא הצדקה שיעשה הקב"ה גם י"ל הא דקאמר מגישי מנחה בצדקה דנהי דלענין טהרת ישראל. ספק ממזר וה"ה ספיקא שאר פסולי קהל מותרין מן התורה כמ"ש לעיל מ"מ ספק חלל אסור מן התורה לעבודה למ"ד ספיקא דאורייתא מן התורה לחומרא אם כן איכא בכהנים טפי צדקה ודו"ק:
כלומר המקנה עמד על בעיה זו שבמשך הזמן יהיו רוב פסולין וחידש שזה גופא נתחדש בדין משפחה שנטמעה אמנם לכאו' אין משמע כך מדברי הראשונים.
ונדב הקשה מדברי הגמרא שמגלין לצנועין וכמוש"כ הר"ן שאין השכינה שורה אלא על משפחות מיוחסות ואם בטל ברוב מדוע אינו מיוחס.
ותירצתי לו עפ"ד העונג יו"ט הידועים שביטול ברוב בכוחו להפקיע דינים ולא להוסיף ולחדש מעלה ודבריו הידועים הם על חוטי ציצית שאינם עשויין לשמה שהתערבו בחוטים שנעשו לשמה שהחוטים של שלא לשמה אינם מקבלים את מעלת הרוב שאין בכח ביטול ברוב לחדש מעלה. ודבריו ברורים מסברא.
ולפי"ז י"ל שאמנם דין איסור ממזר פקע אבל סוף סוף אינו מחדש מעלת מיוחסים.
אמנם הקשה לי חבר שאם נחשב שאיננו מיוחסים א"כ בטל דין כהונה בזמן הזה שהרי אינם מיוחסים שהרי כהן שנעשה ממזר כבר פקע דין כהונתו שאין לו את מעלת היחס.
וא"כ צריכים לשוב או לדברי המקנה או לכך שממזרי לא חיי.
ג. בעניין שהתעורר שוב לאחרונה התולעים המצויים בדגים נלענ"ד כפי מה שראיתי מעט מהצדדים שהובאו לעמיד את השאלה כך. הגמרא בחולין אומרת [לפי חלק מהמפרשים] תולעים שנמצאו בבשר הדג מותרים דמינייהו קגבלי. תולעים הנמצאים במעיים אסורים כיון שהגיעו מבחוץ. למעשה המדע כיום אומר שכל התולעים הנמצאים בבשר [למעט סוג מסוים של טפילים הנמא מבחוץ על עור הדג שאסרם החזו"א], הם מגיעים ממה שנקרא גלגל החיים. כלומר התולעים מטילים ביצים ויש יצור ימי זעיר שאוכלם יש דג ים גדול יותר שניזון מאותה חית ים קטנה ויש את הדגים הגדולים כגון סלמון וכיו"ב שהם ניזונים מדגים אלו. הדגים מתעכלים במעי הסלמון למשל, והתולעים יוצאים החוצה, במעיים ונכנסים לתוך בשר הדג. כך בערך ולא במדויק כלל.
עכ"פ השאלה היא כזו התולעים הנמצאים במעיים לכאו' אסורים. וא"כ טענת המחמירים היא כיצד יתכן שאותה תולעת בהיותה במעי הדג אסורה וכאשר תיכנס לבשר תותר.
טענת המקילים היא הרי אותם התולעים הם התולעים שעליהם דברו חז"ל כיון שלדעת המדע אין סוג אחר של תולעים שניתן לומר עליו שנוצר בבשר הדג.
וא"כ ישנם כמה אפשרויות יש הדוגלים בשיטה במקום שדברי חז"ל סתרים דברי המדע אין מתיחסים למדע ואנו יש לנו קבלת חז"ל שנוצרים בבשר
ישנה אפשרות נוספת לומר שסו"ס כיון שעל זה דברו חז"ל יש לדמות את הדבר לטריפות שכתב הרמב"ם שאין לך אלא טריפות שמנו חכמים והכוונה בדבריו לכאו' אפי' שהשתנו הטבעים או שחכמי המדע שלאחריהם גילון למשל שא"א להתקיים בלא כבד וכיו"ב ההלכה נקבעת לפי סוף ההוראה. [ובביאור דבר זה נאמרו כמה דרכים ידועים דברי החזו"א ועיין במ"ש בבית ישי דרשות].
יש דרך נוספת לומר [והיא קיימת בהרבה דברים כגון כנים וכיו"ב] מה שחז"ל התירו כלומר שזוהי התפיסה הפשוטה והטבעית של הדברים ועפי"ז הדברים נקבעים על פי היחס של בני אדם והתפיסה האנושית. התולעים בבשר נתפסיםפ כחלק מן הדג וכמו שנוצרו ממנו והמדע אינו משנה בזה כלום.
יש עוד דרך לומר שהתולעים החודרים מהמעיים לבשר הם בגודל מיקרוסקופי ואין עין אדם שלטת בהם ולכך אין משמעות לדבר שנעשה בגודל כזה ולא נתנה תורה למלאכי השרת והדין נקבע כפי הדבר שנראה בעין אדם. ולפי מה שהבנתי לא ניתן לברר באיזה גודל נכנסים התולעים.
סוף דבר רציתי לשמוע חוו"ד בעניין והאם הצגת השאלה נכונה.כמובן אין רצוני להטריח את כת"ר לענות באריכות שודאי דבר זה סובל אריכות גדולה אלא כפי האפשר בקוצר אמרים.
בברכה ותודה רבה מראש
מ א

תשובה:

לר' מ' שלום וברכה

 א. לשאלתך הראשונה, בהקדמת הקימה בבוקר, יש צורך בזמן הסתגלות בדיוק כמו במצב של "ג'ט-לג" המתרחש אצל מי שטס ממערב למזרח, כמו מארה"ב לישראל או מישראל למזרח אסיא.
 כמעט בכל המקרים המצב מתאזן תוך שבועיים לשעת הקימה החדשה, כאשר הזמן קצר יתר אצל צעירים.
 לכן למעשה מומלץ לא לוותר ותוך שבועיים השעון הביולוגי החדש יכנס לפעולה סדירה.

 ב. לשאלתך השניה, ראה בעיון מש"כ ראש ישיבת פוניביז', מו"ר הגר"ש רוזובסקי זצ"ל, בדין משפחה שנטמעה,  בני ישראל – הרבנות הראשית, עמ' נב-נו.
דומני שהגרש"ר עושה קצת סדר בסוגיית משפחה שנטמעה, הוא מביא גם את המקנה שהזכרת (בלא להתייחס לשאלתו המתמטית של נדב), וכן את שלשת ההסברים האפשריים לגדר הדין של משפחה שנטמעה נטמעה. הדברים ברורים יותר לפי הכרעת החזון אי"ש שגם היא הובאה שם.
לגבי הא דממזר לא חי, ברור שאין הכוונה לממזר ודאי, שהרי אמרה עליו תורה "גם דור עשירי" וגומר. ולכן הובא באחרונים שמדובר בממזר לא ידוע.
מאידך מבואר בסוף מסכת עדויות שאין אליהו בא לרחק, והינו גם במשפחה שנטמע בה ממזר. ואם לא חי, איך יגיע לימות אליהו? ובע"כ צריך לומר שהא דממזר לא חיי, אם אינו דברי אגדה שאין למדים מהם הלכה (כמבואר בירושלמי פאה פ"ב ה"ד; מג"א קכח, כט — ויש לדון בכך), מתייחס אך ורק לממזר לא ידוע לרבים אך ידוע לשני עדים, ואז לא קיים הדין של משפחה שנטמעה.

 ג. לשאלתך השלישית, אנא ראה בפרק ל"ח (מדע ורפואה בתלמוד) של ספרי "רפואה, מציאות והלכה: ולשון חכמים מרפא" העומד לצאת בקרוב, עם המקורות המצויינים בו. לגבי שאלת התולעים בדגים, היום הנושא הפך, לצערי להיות קצת פוליטי, וקשה לי להתייחס אליו עכשיו. עיקר המחלוקת בין האוסרים והמתירים תלוי לכאורה במחלוקת בין ר' יצחק למפרונטי בפחד יצחק (אות צ' ערך צידה דף כא ע"ב) המחמיר בסוגית הריגת כינים בזמן הזה, לבין רוב האחרונים החולקים עליו (כגון רבו ר' יהושע בן ר' אליעזר בריאל זצ"ל), והסוברים שמכמה סיבות שאין כאן המקום לפרטן, עצם ההיתר לא השתנה עם השתנות הידע המדעי. עוד על כך ראה בספרו של נריה גוטל "השתנות הטבעים בהלכה", (מהדורה שניה), ירושלים: מכון "יחדיו", תשנ"ח, עמ' קפ"ג ובדברי הג"ר זלמן נחמיה גולדברג על כך בקונטרס השתנות הטבעים עמ' נא.
 יש אמנם מקום — לא בהכרח — לחלק בין שתי הסוגיות, אך פירוט הדברים חורג מהניתן, ומה שהלב חושק הזמן עושק.
 
בברכה
 מרדכי הלפרין