מספר מזהה: 7765

- מכון שלזינגר - https://www.medethics.org.il -

סטומה בשבת

שאלה:

שלום

יש לי כמה שאלות בנושא סטומה בשבת.
1 –  מותר לכתחילה להדביק מגן עור או/ו כיס . צריך להמעיט אם יש כמה סוגים?
2 – אם לא גזרתי לפני שבת את המגן לפי מידת הסטומה מותר לגזור רגיל בשבת או חייבים בשינוי?
תודה 
בברכת שנה טובה

תשובה:

תשובת הרב יהושע וייסינגר
ביחס לשאלתך של הדבקת מגן עור לגוף, המחובר לסטומה בשבת, וכן האם ניתן לחתוך את המגנים הללו אליהם מתחברת השקית ליציאות, בשבת.
ראשית יש לדעת שאדם שחי עם סטומה אע"פ שבחלק גדול מהמקרים הוא נראה ומתנהג כבריא, עדין יש לו הגדרה של חולה שיש בו סכנה, בשל העובדה של זיהומים אפשריים דרך הפיון (יש לציין שאמנם אין המדובר בסכנה מיידית אלא סכנה אפשרית עתידית, ויש לזה השלכות הלכתיות).
עפ"י ההמלצות הרפואיות יש להחליף את שקית הסטומה ואת המגן ויתר העזרים הנלווים, כל 2-3 ימים, וממילא ההמלצה הבסיסית היא לתכנן החלפה לפני שבת או לאחר השבת בכדי לא להיכנס לשאלות כלל.
אמנם, כשאלתך, במקרה שלא החליפו או הכינו מראש ויש צורך להחליף בשבת, יש לדון מהו הדרך הנכונה לעשות זאת.
ראשית יש לדון בקצרה בהגדרות המלאכות, ולאחר מכן בהגדרות סדרי העדיפויות.
הגדרות המלאכות האסורות
1.    ביחס לחיתוך מגן העור והבסיס בכדי להתאימו לפתח השקית, לכאורה יש בכך איסור דאורייתא, שהרי אדם חותך ומתכוון למידה מדוייקת ומותאמת בדווקא כפי הצורך הספציפי שלו, וכדברי הרמב"ם (שבת יא, ז): "המחתך מן העור כדי לעשות קמיע חייב, והוא שיתכוון למידת אורכו ומידת רוחבו". וראה עוד בשש"כ פרק לה, סעי' כד, כז.
2.    ביחס להדבקת מגן העור על הגוף, וביחוד – הסרת הנייר מהדבק לפני השימוש במגן. כתבו הפוסקים, שראוי להסיר לפני שבת את הנייר מהדבק ולהשיבו שם למקומו מיד, ובדיעבד אם לא עשה כן אפשר להשתמש כדרכו ולפתוח בשבת (סי' שיז משנ"ב ס"ק כא, ראה שש"כ פרק לה הע' ס"ז בשם הגרש"ז) יש לציין שאם יש חשש שפתיחה מוקדמת יכולה לגרום לזיהום ו/או לחוסר סטרליות אין צורך לעשות זאת קודם השבת.
3.    בנוגע להדבקת המגן לעור על העור, דינו כדין פלסטר, כאשר המדובר הוא שיש הדבקה חזקה לעור אולם אינו מתקיים, וכאמור יש להסירו אחת לכמה ימים, וממילא אינו של קיימא, ולצורך חולה יש להתיר ק"ו חולה שיש בו סכנה כבנדו"ד. וביחס לפלסטר כתבו האחרונים להקל מדין תפירה שאינה של קיימא בשבת, ראה בשו"ת הצי"א (ח, טו, יד,ו; כ, יח) שאין איסור תורה של תפירה בגוף האדם, וכיון שזה גם מעשה זמני הווי שאינה של קיימא. וממילא הווי איסור דרבנן. וכעין זה כתב האור לציון (ח"ב, לו, סעי' טו ובהערה שם). וראה בנשמת אברהם (מהד"ב ח"א עמ' תקפד) בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהסתפק בכך. וראה עוד בשבט הלוי חט סי' עד. ביחס לשיטת הגרש"ז ראה עוד בשש"כ פרק לה הע' סז-סח וכן בנשמת אברהם (או"ח ש"מ, יב).
ביחס לסדרי העדיפויות
נחלקו השולחן ערוך והרמ"א (שכח, יב) בדין חולה שיש בו סכנה, במקרים שהסכנה היא לא מיידית ולא בהולה – האם יש לעשות מלאכות דאורייתא ע"י נכרי, קטנים ואולי בשינוי או לחילופין דווקא ע"י גדולים (ודווקא ע"י גדולי ישראל).
השו"ע, והט"ז בעקבותיו (סק"ה), כותבים שיש לעשות את המלאכות ע"י גדולי ישראל בדווקא ואין להעדיף נכרי או קטן, שמא יבוא להכשילן לעתיד לבוא, כלומר כאשר בסיטואציה אחרת יצטרכו טיפול רפואי מציל חיים ויחפשו נכרי ולא ימצאו ויסתכן החולה בכך שמחפשים לגוי (ראה עוד במשנ"ב ס"ק לז). אולם מאידך הרמ"א כתב שאם הסכנה אינה מידית ואפשר ע"י גוי או בשינוי, יש בכך עדיפות (ראה עוד חיי אדם סח, ב).
נחלקו הפוסקים איך לנהוג למעשה, כשו"ע וט"ז או כרמ"א.
הפוסקים שנקטו כרמ"א הם האשל אברהם (בוטשאטש), תורת שבת (ס"ק טו), ויען יוסף (סי' קע"ט), שבט הלוי (ח"ח ע"ג) ועוד.
אולם רוב הפוסקים נקטו כשיטת השו"ע והט"ז ובינהם: הא"ר (ס"ק יב), התוספת שבת (ס"ק טו), שו"ע הרב (שם, סעי' יג) שכותב בסוף דבריו, שבמדינותיו נהגו כרמ"א אבל טוב שלא לנהוג כך. הבאר היטב (ס"ק ה) פסק כשו"ע, וכך בשו"ת עטרת חכמים (סי' ד) וגם ערוך השולחן תמה על פסק הרמ"א וכתב: "זהו נגד רוב הפוסקים, ולכן למעשה ודאי נכון לעשות דווקא ע"י ישראל גדול". וכך איתא בציץ אליעזר (ח"ח ט"ו,ב), אג"מ (ח"ה כה), וכן בשש"כ (לב, ו).
למעשה:
א.    בשמירת שבת כתב שאם זה לא בהול ויש נכרי במקום, טוב לעשות על ידו (שש"כ לח, ב).  אך אם צריך לחפש נכרי, נכנסו למח' ט"ז ורמ"א.
ב.    שו"ע וט"ז ורוב הפוסקים נקטו שיש לעשות גם את כל מלאכות הדאורייתא ע"י ישראלים בדווקא.
ג.    לשיטת רמ"א ודעימיה– יש עדיפות למצוא גוי, אם זה מורכב, ינסה בשינוי, ואם זה לא ייצא מדויק וכד', יש לעשותו ע"י ישראל.
הדרכות מעשיות:
1.    ראוי להחליף את הסטומה ואת כל האביזרים לפני או אחרי שבת, עפ"י ההדרכה הרפואית.
2.    אם לא החליף לפני, ראוי שיהיה לו מוכן חלקים בגדלים הנצרכים, בכדי שלא יצטרך לחתוך בשבת וכו'.
3.    ראוי, אם אין חשש לזיהומים, להסיר את המדבקה שמודבקת ע"ג הדבק, ולהחזירה מבעוד יום..
4.    כאשר לא היתה הכנה מראש, ויש צורך רפואי להחליף את הסטומה, אם יש גוי במקום יעשו ע"י גוי. אך לא יחפשו גוי במיוחד, וממילא – אם אין נכרי, יעשה הוא בעצמו את הפעולות בכדי לשמור על בריאות החולה.
"שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא".