מספר מזהה: 4474

- מכון שלזינגר - https://www.medethics.org.il -

פעילות בחדר מיון בשבת (רישומים)

שאלה:

לאחרונה התעוררו מספר שאלות הנוגעות לעבודה בחדר המיון בשבת:
1. לא ניתן לתאר את המכלול האינסופי של ההתרחשויות בחדר המיון, אך ברצוננו להביא מקרה כדוגמא מייצגת:
האחות הממיינת בכניסה לחדר המיון, מעריכה ברמה הראשונית את החולים המתקבלים. במהלך יום השבת נכנס חולה חדש כל 10 עד 15 דקות בממוצע. במידה ואין חולה ממתין משתדלת האחות לכתוב ביד שמאל ובמידת האפשר להעזר בכתבן (נוכרי).
במידה ויש חולה ממתין, שטרם נבדק, האם יש לאחות רשות לכתוב בצורה רגילה רגילה כדי לזרז את תהליך הקבלה ולאפשר לחולה הממתין להכנס להערכה ללא עיכוב?
2. במהלך השבת יש במיון שלושה כתבנים בכדי לסייע בפעולות הכרוכות במלאכות אסורות. במקרים רבים עומס העבודה בחדר המיון מקשה על השימוש בכתבן.
א. במידה ואחות יכולה לכתוב ביד שמאל, האם עליה לטרוח על מנת להעזר בנוכרי?
ב. האם יש אופן של כתיבה בשינוי שלא ע"י יד שמאל?

3. מרבית הפעילות הרפואית מתבצעת באמצעות מחשב.
ברצוננו לשאול:
א. האם חיפוש נתונים במחשב, עיון בתיק הרפואי של החולה ובתוצאות המעבדה – כרוך באיסור תורה (המחשב דלוק כל השבת) ?
ב. האם הכנסת נתונים שאינם נשמרים במערכת (כמו מספר החדר הזמני של החולה)- כרוכה באיסור תורה?
ד. האם הקשה על המקלדת באמצעות מקל נחשבת לשינוי?

4. מערכת התקשורת הפנימית בבית החולים מתבססת על מכשירים סלולריים בעלי חיוג מקוצר. כדי לקבוע באיזה תנאים נוכל להשתמש במכשירים אלו לקריאה לרופא וכדומה עלינו לדעת האם השימוש במכשירים אלו כרוך באיסור תורה או איסור דרבנן? האם יש העדפה לשימוש במכשירים אלו על פני שימוש בטלפון? האם יש רשות לטלטל את המכשיר בכיס למקרה הצורך?
יש לציין שהשיחה מתנתקת ברגע שהצד השני מפסיק את השיחה וגם ללא הפסקתה – המכשיר טעון בסוללה שאינה מחזיקה יותר מ-24 שעות בד"כ.
5. בדיקות הדם נשלחות למעבדה כשפרטי החולה צמודים אליהם ע"י מדבקה. הכנת המדבקות נעשית ע"י כתבנים (נוכרים). את המדבקה מצמידים גם למבחנה וגם לטופס. הטופס משמש את המעבדה כדי להבין מהי הבדיקה המתבקשת ולאחר מכן הוא נשמר כשבוע. בהמשך הטופס מושמד.
ברצוננו לשאול האם הדבקת המדבקה על הטופס או על המבחנה – כרוכה באיסור תורה?
6. חולים מקבלים עירוי נוזלים בכמות מדידה באמצעות מכשיר חשמלי (הקרוי IVAC). במידה ויש צורך לשנות את קצב ההזלפה של הנוזל, על האחות ללחוץ על המכשיר החשמלי, בהיותו פועל. הלחיצה גורמת לשינוי המספר המופיע על צג המכשיר ובהתאם לכך לשינוי בכמות הטיפות המוזלפות בכל דקה.
האם לחיצה זו כרוכה באיסור תורה?

תשובה:

3. א-ב לגבי הכנסת נתונים יש לדון מצד ב' דברים: א. כותב, ב. מכה בפטיש. לגבי א'- יש מקום לומר שאין כאן כותב מדאורייתא, לפי שהכתב אינו מתקיים והוי איסור דרבנן. וכן נוקטים פוסקי זמננו הגרש"ז אויערבאך והגר"ע יוסף. לגבי ב'- מכה בפטיש (בונה). יעוין בנשמת אברהם סי' ש"מ שהביא בשם הגרש"ז שיש בזה חשש תורה של בונה לפי שבזה מכניס נתונים הוא עושה כלי. ולכאורה בנידו"ד שמדובר בהכנסת נתונים שאינם נשמרים במערכת, אין בזה איסור תורה, דאפי' אם נאמר שיש כאן בונה, הרי דהוי "בנין לשעה" ואסור רק מדרבנן, ובודאי שלגבי חיפוש נתונים אין מקום לדון מצד בונה אלא רק מצד כותב, דע"י הקשה במקלדת מופיעות האותיות על המסך ובזה בודאי הוי רק איסור דרבנן כפי שביארנו. אינני דן מצד סגירת מעגל חשמלי בשבת שנחלקו בזה פוסקי זמננו, ודעת הגרשז"א שאין בזה משום בונה. ד הקשה על מקלדת באמצעות מקל נחשבת לשינוי ואפשר גם בדרך אחרת להקיש על המקלדת בגב האצבע. 4. בזמננו כיום אין שום הבדל בין טלפון למכשיר סלולרי, משום שגם בטלפון ישנו צג שמראה את המספר, וכן נדלקות נורות בשעה שמחייגים, בפרט בטלפונים בבית החולים. אלא שיש עדיפות להשתמש במכשיר סלולרי כיון שזה מתבסס על חיוג מקוצר ובודאי שאם אפשר בכמה שפחות לחלל שבת, לעשות את מה שנחוץ, עדיף. וכן יש עדיפות להשתמש במכשיר הסלולרי משום שלא צריך לנתק את השיחה אלא השיחה מתנתקת מאליה. השימוש במכשירים אלו – האם יש בכך איסור תורה או דרבנן, תלוי בסגירת מעגל ופתיחתו בשבת, האם יש בו משום בונה או לא. דעת החזו"א שיש בזה איסור תורה, ודעת הגרשז"א שאין בזה איסור תורה. 5. הדבקת מדבקה ע"ג טופס או מבחנה, אין בזה איסור תורה של תופר משום שהטופס או המבחנה מושמדים לאחר שבוע ונחשב כתפירה שאינה של קיימא, ואסורה מדרבנן ולצורך חולה או לצורך רפואה מותר. 6. הפעלת מיכשור חשמלי שלא גורם הבערהע כגון מאורר, מקרר, מעלית, וכו' נחלקו בזה פוסקי זמננו האם יש בזה מלאכה דאורייתא דעת החזו"א שכל סגירת ופתיחת מעגל חשמלי בשבת גרוכה באיסור תורה של בונה וסותר. ודעת הגרש"ז אויערבך שאין בזה שם איסור דאורייתא.