מספר מזהה: 5862

- מכון שלזינגר - https://www.medethics.org.il -

צניעות בלימודי רנטגנאות ודימות

שאלה:

בס"ד

שלום

אני מתחיל ללמוד שנה הבאה בעזרת ה' לימודי רנטגנאות ודימות

רציתי לשאול

א. בלימודים עצמם מה הדינים בכל הקשור לאיסור נגיעה?
ב. בעבודה עצמה מה מותר איך מותר מה לכתחילה או מה בדיעבד?

בתודה י ט

תשובה:

שאלתך מתחלקת לשלשה נידונים- נגיעה יחוד והסתכלות, ונפרט אותם אחד לאחד. ככלל, גם בזמן הלימודים יש לנהוג לפי העקרונות דלהלן:

א. נגיעה:

נגיעה לצורך טיפול רפואי מותרת אפילו בטיפול שלא נוגע להצלת חיים ומותר לאישה לגעת בגבר ולעשות ככל שנדרש לצורך טיפול רפואי. מקורות: יעוין שו"ע יו"ד סי' קצ"ה סעי' י"ז שפסק אם בעלה [של אישה נידה] רופא אסור לו למשש לה את הדופק, ובהגהה "לפי מה שכתבתי שנוהגין היתר אם צריכה אליו דמשמש לה, כל שכן דמותר למשש לה הדופק אם אין רופא אחר וצריכה אליו ויש סכנה בחוליה" ויעוין בש"ך בס"ק כ' שהתיר לרופא למשש ולגעת כדרך הרופאים גם שלא במקום סכנה וכך נוקטים להלכה. וזה לשון הש"ך "וכן המנהג פשוט שרופאים ישראלים ממששים הדופק של אישה אפילו אשת איש או עובדת כוכבים אף על פי שיש רופאים אחרים עובדי כוכבים, וכן עושים שאר מיני משמושים על פי דרכי הרפואה". ומבואר דעת הש"ך שבטיפול רפואי, אפילו טיפול שאינו מציל חיים מותרת הנגיעה, וכן טיפול שנועד לשפר תפקוד או להקלה בכאב, שמוגדר כטיפול רפואי. יעוין בשו"ת ציץ אליעזר חלק י"ב סימן מ"ה שהגדיר דבר שחסר לאדם להיותו שלם כיתר בני האדם – נקרא חולה והטיפול בו נחשב כטיפול רפואי.

וכל זה בנוגע לטיפול מציל חיים או טיפול לשיפור תפקוד, אבל טיפול להקלה בכאבים קלים שלא גורם לסובל מהם שישכב או להחלשת גופו אסור (שו"ע או"ח סי' שכ"ח, משנ"ב סק"א).

ב. יחוד:

יחוד בחדר אחד עם המטופל כשהדלת סגורה ולא נעולה ויש אפשרות להיכנס לחדר אפילו בעת הטיפול אין בזה איסור יחוד. מקורות: השו"ע אה"ע סי' כ"ו סעי' ט' פסק שבית שפתחו פתוח לרה"ר אין חשש להתייחד. ויעוין בשו"ת הרשב"א [חלק א' סימן אלף רנ"א] כתב שהגפת הדלת אין זה יחוד עד שיהא הבית נעול [סגור במפתח] זהו יחוד האמור בתורה. ויש מחלוקת אחרונים בדעת הרשב"א האם נפלה טעות סופר בדבריו ואוסר או מתיר. ולהלכה כתב בשו"ת ציץ אליעזר [חלק ו' סי' מ' פרק כ"ג] שרופאה או מטפלת במרפאה שיש עוד עובדים שרגילים להיכנס לחדר אף בעת שבודק או מטפל בחולה בודאי שמותר ואין בזה שום יחוד וכל ההיתר הוא אם הדלת מוגפת ולא נעולה במפתח ונמצאים שם אנשים שיכולים להיכנס [יעוין בפ"ש ס"ק ח'] וכן פסקו גדולי הפוסקים שאם אחות או כל אדם אחר יכול בכל רגע להיכנס לחדר בין בתפקיד בין בטעות אין כאן איסור יחוד.

בכל זאת בימינו כדאי לעשות מאמץ ולהקפיד שלא יווצר מצב בו מטופל נמצא לבדו עם רופאה או מטופלת עם רופא, בגלל סכנות משפטיות שעלולות להיות כרוכות במצב זה.

ג. הסתכלות :

הסתכלות לצורך טיפול מותרת מקורות: השו"ע אה"ע סי' כ"א סעי' א' "המסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכון להנות ממנה כאילו נסתכל בבית התורף שלה." ויעוין בפתח עניים לחיד"א שכתב שכל האיסור הוא דווקא בהבטה ממושכת אבל בראיה בלבד דרך העברה אין איסור. וכן פסק במשנ"ב סי' ע"ה ס"ק ז' שראיה בעלמא בלא הנאה מותר. ובפרט שיש לצרף כאן עוד סניף להיתר שאם עושים זאת תוך כדי עבודה יש כאן את ההיתר של 'בעבודתו טריד' ומותר כמו שפסק השו"ע אה"ע סי' כ"ג סעי' ג' "לא יסתכל בבהמה חיה ועוף בשעה שמזדקקין זכר ונקבה ומותר למרביעי בהמה להכניס כמכחול בשפורפרת מפני שהם עסוקים במלאכתם ולא יבואו לידי הרהור." נמצאנו למדים שהיכן שעסוקים במלאכתם וטרודים בעבודתם אין בראיה ובהסתכלות שום איסור דהרי לא יבואו לידי הרהור.

מקורות נוספים:

אנצקלופדיה הלכתית-רפואית (הרב פרופ' שטיינברג) ערך 'ייחוד' (במהדורה החדשה- תשס"ו- כרך ג' עמ' 799-838)

מאמרו של הרב שלמה אבינר באסיא,'דיני ייחוד בטיפול בבני המין השני'.

קובץ שאלות קודמות בנושא צניעות במהלך טיפול רפואי.

ניתן לעיין באנציקלופדיה בספריית מכון שלזינגר (בשעות העבודה- 9:30-14:30) או לרוכשם דרך המכון בטלפון 02-6555266 או דרך אתר האינטרנט.

 אתה מוזמן גם לעיין בשאלות ותשובות קודמות בנושאים.