מספר מזהה: 7360

- מכון שלזינגר - https://www.medethics.org.il -

רגשות אל חבר

שאלה:

יש לי שאלה שמטרידה אותי כבר זמן רב, אני בן 42 יש לי חבר שהיה במצב מאוד מסוכן, וב"ה היום הוא הבריא, מאז נקשרתי אליו רגשית, ובכל פעם שאנו משוחחים אני מתגרה מינית ואפילו לפעמים מתקשה באופן לא רצוני, רופא המשפחה בהמלצת פסיכיאטר נתן לי כדור נגד כפייתיות וזה לא כ"כ הועיל, צמצמתי אתו את המפגשים, אך אני חש שהוא זקוק לביקורים שלי כי עדיין הוא חלש ובקושי יוצא מהבית. מהו הגורם לדבר כזה? אני מרגיש אחרי כל ביקור אצלו חוטא.
מה לעשות
א. האם יש פתרון לבעיה, [אין לי כסף לפסיכולוגים, לצערי].
ב. במידה ולא, האם חובה הלכתית לנתק איתו קשר ומגע, אף שמדובר בחבר קרוב, שהפרידה עלולה לפגוע בו ביותר, שכן לא יבין מה קרה, ולהסביר קשה מאוד.
ג. כתוספת לזה אני מוכרח לציין שאני מתגרה מאוד במהירות מכל ראיה אקראית של ראיה, וגם אחרי מצות עונה, כמה שעות אח"כ 'לא נודע כי באו אל קרבנה', ואינני מרגיש את ה'פת בסלו', הכל בסדר אצלי בזוגיות.
בכבוד רב

תשובה:

א.  מתוך שאלתך ניתן להבין שהחבר שהיה במצב מסוכן, ועדיין הוא זקוק לחברתך כדי להחלים ולא להידרדר. כלומר, אנו עוסקים בדיני פיקוח נפש, ואין מישהו אחר שיכול להחליפך.
    הערה: אם טעיתי בהבנה, ולא מדובר בפיקוח נפש, אזי אין שום היתר להתגרות על ידו, ועליך להימנע מפגישות עמו כל עוד התופעה נמשכת. וכן הדין אם קיים אדם אחר שיכול למלא את מקומך בהצלחה.
ב.  אם אכן מדובר בפיקוח נפש, מצינו בדברי חכמים שבמקום פיקוח נפש אין לחשוש מגירוי אסור, ולכן מי שרואה אישה ערומה טובעת בנהר חייב להציל אותה, ואסור לו להימנע מההצלה בגלל החשש לגירוי שקיים שם.
ג.  במקרה כזה מה שהותר הוא רק מה שהכרחי להצלה, ולא שום דבר נוסף.
ואם כן עליך לוודא שתגביל את פגישותיכם רק למינימום ההכרחי כדי למנוע סכנה.
ד.  אם יש חשש שהפגישות יגרמו לך להכשל ממש באיסור, אזי אין שום היתר לקיימן.