נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

צליאק- דחוף ובבקשה לא לפרסם

[DISPLAY_ULTIMATE_SOCIAL_ICONS]

2 באפריל 2015

הרב המשיב: הרב ד"ר מרדכי הלפרין

שאלה:

שלום רב, אני נפגש כבר מספר פעמים עם בחורה והדברים נראים מתקדמים לא רע. בפעם האחרונה שנפגשנו היא אמרה לי כמשיח לפי תומו (אחרי שהצעתי לה משהו לאכול) שיש לה צליאק, והיא לא אוכלת שום דבר שקשור לקמח (לחם, פסטה, בורקסים וכו…) פה ושם ניסיתי לברר ממנה עוד פרטים ותמיד היא התחמקה, העבירה נושא וכו…. שאלתי כמה אנשים ואמרו לי זה לא דבר גנטי, האם זה נכון? מה ההשלכות של מחלה זו? האם זה רק רגישות לקמח או יש עוד בעיות מסתתרות שם? אני נורא מבולבל וממש שוקל להפסיק את הקשר בגלל זה (וגם בגלל שהיא חיכתה כ"כ הרבה לפני שהיא סיפרה לי…) אשמח לשמוע קצת על המחלה והתוצאות שלה

תשובה:

להלן מעט אינפורמציה בסיסית על מחלת הצליאק מתוך הערך כרסת בויקיפדיה. במקור יש חומר נוסף הניתן לעיון חופשי.
כַּרֶסֶת  (צליאק, בלועזית : Coeliac או Celiac) היא מצב רפואי של רגישות לחלבון בשם גליאדין (Gliadin), המרכיב – יחד עם חלבון נוסף בשם גלוטניןאת הגלוטן, המצוי בדגנים מסוימים. קיימים מחקרים הטוענים שגם הגלוטנין – ולא רק הגליאדין – מכיל רכיבים המזיקים לחולי הכרסת. הכרסת הינה מחלה אוטואימונית. תאי מערכת החיסון של החולה תוקפים את תאי הדופן הפנימית של המעי הדק, בהם נספג הגלוטן. תאי מערכת החיסון מזהים בטעות את הגליאדין כגוף זר, פתוגני, וכך נגרם נזק לסיסים ולרירית בדופן הפנימי של המעי הדק ולחוסר ספיגה של מזון.
אחד
ממאפייניה המובהקים ביותר של הכרסת הוא הקושי ברוב המקרים לזהותה באופן חד משמעי (ראו בהמשך). בשל כך, שיעור החולים אינו ברור, אך מעריכים כי במדינות מערביות רבות שיעור המחלה מגיע לכאחוז אחד מהאוכלוסייה.
למחלת
הכרסת פנים רבות, ולעתים היא אף חסרת פנים כמעט לחלוטין. כאשר המחלה מופיעה בצורתה הקלאסית קל לזהותה, אך ברוב המקרים המחלה מופיעה בצורות שונות ואיבחונה קשה. חלק מהמאמרים נוקבים ביחס של 1:10 בין החולים המאובחנים לחולים שאינם מאובחנים, מכאן שהמקרים עליהם יודעים הם רק קצהו של הקרחון, וכנראה ישנם חולים רבים הלוקים במחלה, ואף אינם יודעים זאת. כיום יותר ויותר חולים מתגלים בגיל מבוגר למרות שייתכן והם חולים במחלה זו תקופה ארוכה.

    טיפול: הטיפול היחיד המרפא לרוב את כל התסמינים, הוא הימנעות קפדנית מאכילת מזונות המכילים גלוטן. כמויות זעירות של גלוטן מספיקות ליצירת הנזק הבריאותי. כסיוע לחולי כרסת, תוויות של מוצרי מזון בישראל מציינות במפורש שהם מכילים גלוטן (כאשר זה המצב). למרות זאת, לעתים קשה להקפיד על הימנעות מוחלטת מגלוטן; לעתים מזונות שאמורים להיות נטולי גלוטן מכילים בטעות כמויות קטנות של החלבון. בנוסף, שמירה על דיאטה קפדנית לאורך כל החיים אינה קלה עבור אנשים רבים, במיוחד עבור ילדים ובני נוער. מצד שני, מגבלה זו אינה מפריעה להתפתחות ולגדילה מאחר ולכל מוצרי החיטה יש תחליפים תזונתיים (כרבע מאוכלוסית העולם, בעיקר במזרח הרחוק, אינו צורך כלל דגנים המכילים גלוטן). המזונות מהם יש להימנע מכילים חיטה, שעורה ושיפון. מזונות המכילים תירס ואורז אינם מכילים גלוטן, ואותם יכולים החולים לצרוך בחופשיות. לגבי שיבולת שועל הדעות חלוקות, ולכן ההמלצה הרשמית כיום לחולי הכרסת היא להימנע מצריכה של שיבולת שועל עד להבהרת הסוגיה. קיימים גם נסיונות מחקר בכיוון של נטרול הגלוטן והפיכתו לפחות מזיק.
השיקול אם להמשיך בהתקשרות מן הראוי שיכיל מרכיבים רבים, כאשר מחלת הכרסת היא רק אחד מהם. אני, למשל, מכיר משפחות מיוחסות ומצליחות מאד, שבחלק מבני המשפחה אובחן צליאק. בכל מקרה ההחלטה היא שלך.

[print_link]

שאלות נוספות

עבודת אחות בשבת

האם עבודה של אחות בשבת היא אסורה? אני דתיה והתחלתי לעבוד הבעיה שיש משמרות והחולים חולים גם בשבת,זה מותר- וכמובן לעשות מה שצריך בשינוי (להכניס

קרא עוד »

כרטיס אדי

האם על פי ההלכה מותר לתרום איברים..ואם כן אם אני חותם על כרטיס אדי האם הם נוהגים על פי ההלכה

קרא עוד »