מספר מזהה: 5865

- מכון שלזינגר - https://www.medethics.org.il -

Dissections According to Rav Moshe Feinstein

שאלה:

B"H
 Dear Readers,
I was talking with a Talmid Chacham who had smicha from Reb Moshe and was familiar with his tshuvas.  He found the following tshuvah for me on the same subject – dissection of cadavers — written more than 20 years after the 11 page tsuhuva that Professor Fred Rosner cites.  This one is less than one column.  It is apparently in answer to a question by Rabbi Moshe Sherer,  ZTs"L,  in connection with a query from the Office of the President in Washington.   
Maybe you can tell me what this one says?
Meanwhile it is not clear that Reb Moshe ever permitted what was actually going on at AECOM.  If, for example, he gave permission only on the openly stated assumption that dissection was necessary in order for medical students to learn medicine, then unless that need was regularly reviewed and confirmed, it opened the door to dissection without need and in violation of his ruling.  If, he said that it is permitted only if all of the bodies come from the unclaimed and there was no provision for regularly checking that this is where all of the bodies were coming from, then this would also open the door to dissection in violation of his ruling.  As far as I understand it, there was no supervision and there was no review.
Have a good Shabbes
 A

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן נט
איסור לנתח את המת לצורך רפואה אף לפי צוואתו
בע"ה א' דר"ח כסלו תשל"ט
מע"כ ידידי החביב הרב מוהר"ר משה שערער שליט"א נשיא ומנהל אגודת ישראל באה"ב.
בדבר שנשאל מוואשינגטאן מאפיס של הפרעזידענט בדבר שימוש באברים של המת על פי צואתו לצורך רפואה. הנני משיב בקצרה כי על פי דין התורה שקבלו חז"ל איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה שקבלנו מסיני, אין שום אדם בעלים על גופו לצוות שיעשו בגופו, ואפילו רק באבר אחד מאבריו, שום דבר אף לא לצורכי השגת ידיעה לעניני רפואה. וכל שכן שבניו וקרוביו אינם בעלים על זה. וגם בלא זה אסור בהנאה מגופו של אדם (ע"ז כ"ט ע"ב, ערכין ז' ע"ב אילו אמרה תנו ידי לבתי מי יהבינן לה) ואפילו מאבר אחד, אלא מחוייבין לקברו תיכף כשאפשר בו ביום (רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ט"ו ה"ח, שו"ע יו"ד סי' שנ"ז ס"א) בלא שום שינוי בגופו. ואסור לנחת את גופו ואף לא בחתך אחד, אלא צריך לקברו בשלימותו כמו שהיה ברגע שמת. ואף כשלא היה אפשר לקברו בו ביום אלא אחר איזה ימים, או שנשלח לקברו במקום אחר, צריך לקברו בשלימותו כמו שהיה כשמת, (ועי' עוד בזה מש"כ מרן זצ"ל באגרות יו"ד ח"ב סימנים ק"נ וקנ"א, ושם סי' קס"ו כ' דרק רשעי ישראל מניחים ליקח אבר ממת קרוב שלהם). והנני ידידו מוקירו, משה פיינשטיין.

תשובה:

It isn't clear what the question is.
Please clarify the question so that we can adress it