ביופסיות מנפלים לצורך בדיקות אנזימתיות

השאלה :

האם מותר לעשות ביופסיות של כבד ושרירים מנפלים, לצורר בדיקת פעולות אנזימים.

תשובה :

א. זלזול בקדושת המת - יש קדושה למת כמו ספר תורה (מסכת ברכות, י"ח, א'), ולדעת המחבר יש חשיבות מבחינה זו גם לעובר.

ב. ניוול המת - לדעת הרב אריאלי (כנוס ששי לתורה שבעל-פה), יש איסור נוול גם בעובר. אמנם בצורה כזאת, שהגוף נשאר שלם ורק מוציאים כמות קטנה במזרק - לדעת המחבר אין זה מוגדר כניוול.

ג. חרדת הדין - יש דעות, שבקטן אין חרדת הדין, ובודאי בנפל, שלא הגיע לכלל חיים.

ד. איסור הנאה ממת -

1.  מכיון, שכאן ההנאה היא לא מעצם מעשה הנתוח אלא מהראיה, הרי שאין אסור הנאה בראיה ובלמוד.

2.  מצוות לא להנות ניתנו - וכיון שע"י הלמוד וההשתלמות יבוא למצות הצלת נפשות - הרי אין כאן גדר הנאה.

3.  זה וזה גורם - הביופסיה אינה הגורם היחיד להשגת הידע, אלא גם ספרים, מורים, מאמרים וכו' - והכלל הוא : זה וזה גורם - מותר.

4.  ההנאה באה ע"י שינוי באיבר עקב תערובת כימית וחומרים שונים, ואם-כן זה בגדר - "שלא כדרך הנאתה".

5.  הואיל ואינו מתכוון להנות וגם אי-אפשר באופן אחר - מותר.

6.  בדרך כלל דעת רוב האחרונים, שאין אסור הנאה ממת בנתוחי מתים אפילו של מבוגרים וק"ו בנפל.

ה. מניעת מצות קבורה - יש דעות, שחיוב קבורה חל על גודל כזית ומעלה והביופסיה היא פחות מכך, ויש דעות שמחייבות גם בפחות. ובקבורת נפל - יש המחייבים, ויש הסוברים שאין מצוה לקוברו. - ובנידון דידן, כמובן - שיש להחמיר ולקבור התמיסה אחר השמוש אף על פי שהיא פחות מכשעור ולהתנהג כן לכל הדעות".

1. איסור בל תלין - יש דעות, שבנפל אין עוברים על איסור זה. ובפרט, שכאן ההשהייה של קבורת הנפל היא כאילו לכבודו, כי כל הלמוד הוא לזכות ולמצוה לנפל ובזה מותר.

מסקנה :

יש להקל, כי אין ניוול בצורה אסורה, אין חרדת הדין, אין אסור הנאה, וכו'. בתנאי, שיקחו ביופסיה פחות מכזית, ושיקברו אחר-כך את התמיסה.

(הרב. כ.פ. טכורש, שבילין, מרחשון תשכ"ג, עמ' ל"ג)