הקריטריונים ל"מות המוח"

בדנמרק הופיע עבודה בשם Brain Death Criteria of ובה סקירה על 72 חולים, שנפגעו קשות במוחם.

המחבר הדני מונה את הסימנים לקביעת מות המוח, הכוללים : תירדמת עמוקה (דרגה 4, לפי המחבר), הפסקת הנשימה, לחץ-דם המוחזק רק ע"י ואזופרסורים, העדר החזרים, העדר תגובות לגרויים מבחוץ, ארטריוגרפיה צרברלית, מיבחן קלורי של המבוך ו-א. א. ג.(E.E.G.)

לדעת מחבר זה, יש צורך בתרשים איזואלקטרי בתנאים אופטימליים במשך 24 שעות, לכל הפחות. בהרעלת ברביטורטים, היפותרמיה ומצבים דלקתיים - אין תרשים איזואלקטרי משמעותי בקביעת מות המוח.

מחבר המאמר מותח בקורת על כמה ממצאים של העבודה הנ"ל, ומסיק "שתרשים א. א. ג. איזואלקטרי אינו מספיק ויש צורך בנתונים קליניים לקביעת מות המוח". קיים לעתים חוסר-התאמה בין מצב הכרה, שאינו תירדמת עמוקה, לבין תרשים א. א. ג. איזואלקטרי. "ומכאן מוסברת העובדה, מדוע אין להסתמך על הא.א.ג. כשלעצמו". קיימות שיטות מדעיות יותר לקביעת מות המוח, כגון הכנסת אלקטרודות לעומק המוח לרשום הפוטנציאלים החשמליים או ארטריוגרפיה צרברלית, אך לדעת המחבר אין זה מוצדק להעמיס פעולה נתוחית ומסוכנת שלא על מנת לעזור לחולה, אלא כדי לוודא את מותו.

החוק הדני קובע, ש"זמן המות הוא הזמן בו ניתן להרגיש, מעל לכל ספק, שפעילות ספונטנית של הלב ושל הנשימה פסקה, ושהמוח נהרס באופן מוחלט ובלחי הפיך". חוק זה אינו משנה את הקריטריונים, שהיו מקובלים מאות בשנים. מסקנת המחבר : "יש, איפוא, צורך בחקיקה מתאימה על רקע של ידע רפואי מתאים. זו תצטרך, בין השאר, גם להגדיר מוות בצורה אחידה, ואחת היא אם מדובר בהשתלות או בהפסקת טפול תמיכתי אינטנסיבי בגופה, שמראה עדיין סימנים דלים של פעילות וגטטיבית.

ברור, שתנאי יסוד לכך הוא אובייקטיביזציה מלאה של כל המימצאים הרפואיים. יש לקוות, שתנאי זה יתמלא בד בבד עם מציאת הפתרון המיוחל לבעיות האימונולוגיות".

(פרופ' ה. מ. אשכנזי, הרפואה, כרך ע"ט, חוברת א', 1970, עמ' 38)

הערת העורך : מקורות נוספים - ראה להלן עמ' 233.