תכנון מרכז רפואי על פי ההלכה

 

מהנדס חיים פרידברג

 

הקדמה

מטרת המאמר הזה לשמש כסקירת היכרות בנושא תכנון מרכז רפואי על פי ההלכה. אין הכוונה פה להיכנס לפרטים מרובים, כי אם לתת לקורא מושג וקנה-מידה להעריך את מגוון הבעיות מבחינת תכנון, תפקוד ותפעול המרכז הרפואי.

ההתפתחות הדוהרת של המדע והטכנולוגיה, על כל שלוחותיהם, מטביעה את חותמה על כל מוסד חדש. ככל שהמוסד המוקם מורכב יותר מבחינת מספר, גודל וטווח ענפיו המקצועיים, וככל שכל אחד מחלקי המוסד צועד עם התקדמות מקצועו, כן תרבה השפעת ההתפתחות המדעית והטכנולוגית בעיצוב דמות המוסד, תפקודו ותפעולו.

 

הרכב המרכז הרפואי

המרכז הרפואי הנו אחד המוסדות המורכבים ביותר במציאות בימינו. מורכבות זאת מתבטאת לא רק בשלל המקצועות הרפואיים והפרה-רפואיים המהווים את בסיס קיומו, כי אם אף במספר רב של מקצועות, תפקידים ונושאים אחרים המשמשים רקע, גיבוי וליווי לשרותים אלה.

 

הרכב מרכז רפואי

מחלקות רפואיות  יחידות אחרות

 

פנימית  מעבדות קליניות  הנהלת חשבונות

גריאטריה  מעבדות מחקר  מטבח מרכזי

נפרולוגיה  בית מרקחת  מחסנים

נוירולוגיה  משרד קבלת חולים  אספקה

גסטרואנטרולוגיה  שרות סוציאלי  מרכז אנרגיה

כירורגיה  רשומות רפואיות  מתקנים חשמליים

כירורגיה פלסטית  אספקה סטרילית  מתקנים מכניים

אורולוגיה  צילום רפואי  אחזקה

אורטופדיה  ספריה רפואית  מקלט

שיקום  אולם הרצאות  ארגון ושיטות

גניקולוגיה  מנגנון  מכבסה

יולדות  שרות מתנדבים  מתפרה

תינוקות  מחשב  הלכה וכשרות

עינים  מינהלה  יחסי ציבור

אף-אוזן-גרון

ילדים

טיפול ממושך

 

יחידות רפואיות מיוחדות  בית כנסת  בית ספר לאחיות

אולם ברית

מרפאות חוץ

חדרי ניתוח  חדרי לימוד

רנטגן  מעבדות

טיפול נמרץ בלב (ccu)  חדרי הדגמה

טיפול נמרץ (ICU)  אולם הרצאות

דיאליזה  חדרי בדיקה, ייעוץ וטיפול  ספריה

רפואה גרעינית  חדרי המתנה  אולם התעמלות

אלקטרואנצפלוגרפיה  חדרי סמינריון  משרדים

תפקודי ראות  חדרי משחקים  מגורים

בית חולים יום  מגורי אם בית

טיפול בית  מרפאה

בית חולים לשעת חרום

מיון

 

טיפול רפואי

לא רק ביחידות האשפוז של בית החולים מקבל חולה את השרותים הרפואיים והסיעודיים הדרושים. ברשת רחבה של מרפאות ומכונים אבחנתיים וריפויים משרת המרכז הרפואי את הציבור, תוך נטיה גוברת לחסוך ככל האפשר באשפוז חולים. טיפול אמבולטורי בבית חולים יום, כולל ניתוחים קלים, אשר אינם מכתיבים את אשפוז החולה, ושרות טיפול בית כהמשך, הן פעולות נוספות המבוצעות במרכז הרפואי והמאפשרות טיפול רחב ומושלם יותר לציבור גדול יותר.

 

מעבדות

מעבדות קליניות על מקצועותיהן השונות, המצויידות במיטב מיכשור חדיש ומתוחכם מבצעות בדיקות על מימצאי החולה ומספקות לרופאים מידע אבחוני כבסיס לפעולות ריפוי.

מעבדות מחקר ענפות מאפשרות לצוות הרפואי להשתתף בקידום הרפואה בתחומיהם המקצועיים.

 

הוראה

בנוסף לחינוך-תוך-שרות המאפיין כל מוסד מתקדם כאמצעי לייעול ושיפור כושר עובדיו בכל המקצועות, מקיים המרכז הרפואי כמה מסגרות הוראה מתקדמות, כגון, מרכז חינוך סיעודי על-תיכוני להכשרת אחיות, מסגרת לימודית-מעשית עבור סטודנטים לרפואה, והשתלמות רופאים.

 

תשתית עזר

להפעלת מרכז רפואי המספק לקהילה את השרותים הנרחבים האמורים, דרושה תשתית עזר המורכבת מגורמים שונים ומגוונים. גורמים-רכיבים אלה דומים, כמעט זהים אחד-אחד בתכונותיהם, לאלה הקיימים במפעלי שרות ותעשיה, במוסדות ציבוריים, במשרדים מינהליים ועוד. במרכז הרפואי דרוש השילוב היעיל של עשרות גורמים אלה במפעל גדול אחד, תוך מטרה לשרת את מטרות המרכז העיקריות במתן שרותי בריאות לציבור.

 

אתגר התכנון

 

עקב מורכבות המרכז הרפואי, ועקב ההתקדמות המהירה ברוב מרכיביו, דרוש תכנון המאפשר יעילות מירבית של פעולותיו השוטפות בעוד הוא מתחשב בגמישות הדרושה לשנויים, לעיתים אף שנויים מהפכניים, בגישות, בשיטות או בעקרונות של מרכיב זה או אחר. כמובן, שהאתגר הטכני והמבני בתכנון מרכז רפואי בעידן הנוכחי הוא גדול. דרוש שילוב תכנון וייעוץ במקצועות נרחבים. מעטים מאד המתכננים, אשר התנסו בדרישות תכנון כה כוללות.

הרכב צוות התכנון המקובל של אדריכלים ומהנדסים המתכננים את המבנה על מערכותיו הטכניות, טעון תגבור בשטחי התמחות כגון הנדסה ביו-רפואית, אלקטרוניקה, אקוסטיקה, בטיחות, תקשורת, שרותי מזון, בקרה, תנועה, תובלה פנימית, מעליות, ארגון ושיטות, ועוד. טכניקות חדישות של הנדסת מערכות והנדסת ערך מיושמות ככלי עזר לבדיקת כל פרט של המבנה ומערכותיו בשילוב עם המגמות הפונקציונליות והטכניוות, תוך תיאום מלא בין המקצועות השונים התורמים לתכנון הסופי.

 

אתגר התכנון על פי ההלכה

במרכז רפואי המושתת על עקרון שמירת תורה ומצוות אתגר גדול נוסף. המרכז הרפואי "שערי צדק" הציב לעצמו משימה כבדה זו, יצירת מרכז רפואי גדול, עם רמת שרותים רפואיים גבוהה, תוך הקפדה על שמירת מצוות התורה.

אתגר עצום הוא זה, ונדמה שלא היה בדורנו נסיון דומה בממדיו או במספר מרכיביו, יצירת מרכז רפואי - אשר כל מבניו, מערכותיו ופעולותיו בדוקים ומתוכננים על בסיס שמירת ההלכה. הקשיים גדלים פי כמה כאשר אנו בכנות בודקים מספר אילוצים והגבלות, אשר מצבנו בארץ כופה עלינו.

למשל, עקב הסיכון הבטחוני הטמון בהימצאות מספר רב של נוכרים בתוך כתלי המוסד, חייבים אנו לחפש פתרונות טכנולוגיים לבעיות הלכה קשות וסבוכות, על אף שבכמה מהם הפתרון הפשוט לכאורה הוא "גוי של שבת".

ועוד, עלינו להבטיח את שמירת ההלכה אף על ידי צוות, אשר לדאבוננו חלקו הגדול אינו שומר מצוות. במצב הנוכחי, חסר האונים, של היהדות הנאמנה להקים מתוך שורותיה אנשים בעלי מקצועות, אשר ימלאו את התפקידים הדרושים לחיי ציבור תקינים ומסודרים בכלל, וביניהם שלל התפקידים הדרושים במרכז הרפואי בפרט, קשה לצפות ליותר מאשר קבלת מרות המוסד על ידי הצוות וציות לנהלים המוכתבים על ידי ההנהלה כ"מצות אנשים מלומדה". ברור לכל שומר תורה ומצוות עד כמה קשה בצורה כזאת להגיע להישגים מרשימים בשמירת ההלכה במוסד גדול.

כמובן שהמרכז הרפואי חייב לעשות כמיטב יכולתו ליצור מסגרת הדרכה והשתלמות לצוות שלו, בשטח הקשור בשמירת ההלכה, כבכל שטח אחר של פעילותו. אולם המשימה העיקרית בנושא זה מוטלת על יהדות התורה בכללה, למצוא את הדרכים, לגייס את האמצעים, ליצור את המסגרות ולבנות את התשתית לפיתוח משאבי כוח אדם שומר מצוות.

 

פתרון בעיות הלכתיות באמצעים טכנולוגיים

 

קשה לכסות במאמר קצר אחד את כל פרטי העניינים הכלולים בנושא שמירת ההלכה במרכז רפואי. אנסה לנגוע בראשי פרקים בדרכי הבדיקה של הבעיות הטכניות-הלכתיות אשר הוצבו, ואשר נעשה נסיון לפתור אותן. בחלק הוכתרו נסיונות אלה בהצלחה ונמצא פתרון, או אפילו מספר פתרונות אלטרנטיביים המניחים את הדעת. נדונו גם בעיות, אשר טרם נמצאו להן פתרונות משביעים רצון.

 

הגישה לפתרון

בגשתנו לפתור בעיה כלשהיא, צדק מי שקבע שבהבנת השאלה חצי פתרון.

אם נרצה ליישם גישה זאת לפתרון בעיות שמירת שבת הכרוכות בפעולות חיוניות במרכז רפואי, נהיה מחוייבים לערוך בדיקה טכנית מעמיקה של כל פעולה במכשיר או מערכת.

על סמך בדיקה טכנית זו, יאתר ויקבע בירור הלכתי באילו פעולות אסורות נתקלים, ומה חומרת האיסור בפעולות אלו לגבי הגורמים השונים המהווים את אוכלוסית המרכז הרפואי. הבירור יתחשב בהבדלים ההלכתיים בין איסורי תורה ואיסורי דרבנן והתייחסותם לחולים ולבריאים, למקרים של פקוח נפש, ספק פקוח נפש וחולה שאין בו סכנה, לצוות ולמבקרים, ליהודים ולנוכרים.

ניתן להציע פתרון לכל בעיה בכמה דרכים. הרצוי ביותר הוא פתרון מושלם העונה על כל השאלות, מסיר את כל הספקות לכל הדעות, ומשמש גם דרך פעולה, שהיא מעשית גם ליום חול. בהעדר פתרון "אידיאלי" כזה, נאלץ לפעמים לחפש פתרון חלקי, כגון זה אשר יצמצם את חומרת האיסור, או לנסות לקבוע פעולה אלטרנטיבית לפעולה האסורה .

נוכל גם לחפש דרך טכנולוגית למיכון הפעולה ועל ידי כך למנוע את פעולת האדם. עשיית הפעולה על ידי נוכרי הופכת בהרבה מקרים למיטרד ואף לסיכון בטחוני, וספק אם בשימוש הרחב באמצעי זה לא יצא שכרנו בהפסד. ברוב המקרים דרך הפתרון היא הלכתית-טכנולוגית, והיא מיושמת על ידי א) שינוי תוצאת הפעולה האסורה לתוצאה מותרת (כמו למשל, בדוגמת מערכת מים חמים לצריכה המופיעה להלן); או ב) מניעת האיסור על ידי הסרת השפעת האדם מהפעולה האסורה (באופן מוחלט, או ע"י גרמא דרבנן וכדומה במקרה של חולה).

 

מבחן המעשיות

כל פתרון מוצע חייב להיבחן במבחן המעשיות. נהיה מוכנים, כמובן, להשקיע מאמצים ואמצעים לתכנון והכנה של כל נושא. אולם יש גבול כלכלי להשקעה סבירה, אפילו בחישוב ההלכתי של פתרון לבעיות בהן אנו דנים. מאידך, אם הגענו לפתרון מסוים, לא נוכל לקבלו אם הפעלתו כרוכה בסיבוך פעולות הצוות במדה שתפריע להם למלא את תפקידם. כמו כן, נחטא למטרתנו אם המתקן הבא לפתור בעית שבת יגרום לתקלות מרובות, יפעל בחוסר אמינות, או ידרוש אחזקה מרובה מהרגיל. פתרון כזה עלול להכשיל כליל את המטרה לאפשר המשך טיפול רפואי ברמה גבוהה בעוד שומרים על עקרונות ההלכה.

 

נושאים לפתרון

הבעיות הלא-רפואיות בהן אנו דנים נכללות בעיקר בארבעה נושאים ראשיים : שבת וחג, כשרות, הווי כללי וטומאת מת. מאחר ורוב רובן של הבעיות הקשות מתיחסות לשבת וחג, ניתן תשומת לב מיוחדת לדוגמאות בשטח זה.

 

שבת וחג

 

בגלל אופיו המיוחד של מרכז רפואי, החייב לשרת חולים בכל שעות היממה ובכל ימות השנה ללא הפוגה, נדרשות בשבת ובחג כמו ביום חול רוב רובן של הפעולות הנעשות תוך סיפוק צרכי החולים.

דרישה זאת לספק שרות לחולה "כרגיל" בשבת וחג מעמידה בפני מתכנני המרכז הרפואי משימה מיוחדת במינה. כי הרי חלק גדול מהפעולות הרגילות כרוכות במלאכות שבת לפי הגדרת ההלכה.

להלן רשימה חלקית של נושאים מפורטים הטעונים לימוד, בדיקה ופתרון ביחס להלכות שבת, וכן שלוש בעיות לדוגמא, תוך ציון הבעיה, הדרישה ופתרון מוצע. מן הראוי לציין, שחלק מהפתרונות המוצעים לבעיות שבת המתאימים למרכז רפואי, אינם מתאימים לשימוש רחב במקומות פרטיים וציבוריים לא-רפואיים, מאחר והם מבוססים על היחס המיוחד בהלכה לטיפול בחולה בשבת.

 

בעיות שבת וחג

 

מים חמים לצריכה  הכנת מזון לתינוקות  מעליות

אשפרת מים  קוביות קרח  מערכות תובלה

מיזוג אויר  נקיון  טלפון

קרור מזון  תאורה  אינטרקום

חימום מזון  שקעי כוח  איתור עובדים

מינון והובלת מזון  מכשירי רנטגן  מיתקן קריאת אחות

שטיפת כלים  מכשירים רפואיים  רישום מידע

הובלת אשפה  מכשירי מעבדות  בקרה ופיקוד

ריסוק אשפה  דלתות אוטומטיות

 

א. בעיה לדוגמא         - מערכת מים חמים לצריכה

 

הבעיה:

צריכת מים חמים מסוללה רגילה של כיור או אמבטיה כרוכה, כרגיל, בפעולה אשר בשבת תהוה מלאכת "בישול" (על ידי חימום מים קרים הנמשכים לתוך המערכת), ואף עלולה להביא לידי מלאכת "הבערה" (במבער התנור המספק את אנרגיית החום למערכת.)

 

הדרישה:

דרוש פתרון המאפשר את צריכת המים החמים בהיתר ובצורה יעילה ומשוכללת לכל אדם ולא רק לחולים.

 

פתרון מוצע:

למערכות הרגילות להסקה ולחימום המים לצריכה דרושות מספר תוספות להפעלת שבת:

1. פיקוד תרמוסטטי המאפשר את חימום המים החמים לצריכה, עד לטמפרטורה מירבית של 42ºC מתחת לטמפרטורה זו, אין חימום המים מוגדר כבישול מבחינת הלכות שבת. ביום חול הפיקוד נעשה באמצעות תרמוסטט עם טווח יותר רחב המכוון לטמפרטורה של 60ºC.

2. פיקוד זמן המאפשר הפעלת שסתום אוטומטי בזמנים קצובים ובצורה כזאת, אשר ימנעו את הפעלת מבער תנור חימום מי ההסקה כתוצאה של צריכת מים מהמערכת, אפילו בכמויות גדולות, כגון מילוי אמבטיה או שימוש במקלחת. פיקוד הזמן אינו דרוש להפעלת המערכת ביום חול.

3. במקרים בהם דרושים מים בטמפרטורה יותר גבוהה מ42ºC מוצע פתרון נוסף המבוסס על העקרון "כלי שני".

 

ב. בעיה לדוגמא         - מערכת קריאת אחות

הבעיה:

לחיצת לחצן במערכת "קריאת אחות" רגילה כרוכה במלאכת "הבערה" (על ידי הדלקת נורות סימון) ולפי דעת החזו"א במלאכת "בונה" (בסגירת מעגל חשמלי). לחיצת לחצן "ביטול" באותה מערכת על ידי אחות לאחר טיפול בחולה כרוכה במלאכת "כבוי" (נורות הסימון) ו"סותר" (כנ"ל).

 

הדרישה:

דרושה דרך לאפשר קריאת אחות על ידי החולה בצורה מותרת, ואף החזרת המערכת למצבה מלפני הקריאה, בכדי שקריאה חדשה תוכל להתקבל.

 

פתרון מוצע:

המערכת "חולה אחות" מופעלת בשבת בצורה מיוחדת:

א. לחיצת לחצן הקריאה על ידי החולה היא פעולה מכנית גרידא, אשר אינה בגדר הפעלה חשמלית. פעולה זאת אינה סוגרת או פותחת מעגל חשמלי ואינה מפעילה קוצב זמן. כתוצאה מפעולה מכנית זו, מאבחן מעגל אלקטרוני (המתקשר ללחצן רק לחלקיקי שניה לסירוגין) את מצב הלחצן, וגורם להפעלות נוספות באמצעות מעגלים חיצוניים.

ב. כהתראה על קריאת החולה, מופעל זמזם בתחנת האחות כתוצאה מהפעלת המעגלים הנ"ל. הזמזם מופסק אוטומטית לאחר זמן קצוב.

ג. מנורה בפרוזדור מעל דלת חדר החולה מתגלית על ידי הזזת תריס כתוצאה מהפעלת המעגלים הנ"ל. המנורה דלוקה כל השבת. גילוי המנורה מסמנת לאחות באיזה חדר דרושה עזרה לחולה.

ד. החזרת המערכת למצבה הרגיל נעשית אוטומטית, ואילו כיסוי המנורה בפרוזדור נעשה על ידי האחות על ידי החזרת התריס באופן מכני.

 

ג. בעיה לדוגמא         - תאורת שבת

 

הבעיה:

בחלקים השונים של המרכז הרפואי שונות הדרישות לתאורה ולשקעי חשמל להפעלת מכשירים. יתר על כן, בכל יחידה שונות הדרישות בסוגי החדרים השונים, ואין הדרישות תמיד זהות, אפילו מיחידת אשפוז אחת לשניה.

 

הדרישה:

דרושה תכנית כוללת לכבוי והדלקת תאורה המתחשבת בשוני בדרישות בין יחידה ליחידה במרכז הרפואי, ובין חדר לחדר בתוך כל יחידה, התכנית חייבת להיות קבועה מראש, ובכל זאת גמישה לקבל שינויים הנדרשים מפעם לפעם. דרושים אמצעים להפעלת מכשירים ולהפסקתם, ולתאורה מיוחדת במקרים חיוניים.

 

פתרון מוצע:

1. תאורה

בתכנית תאורה כוללת נעשתה חלוקה תיפקודית של כל יחידה וחדר.

מתוכננות הפסקות והדלקות אוטומטיות בחמישה זמנים אופייניים.

א. הפעלה בערב שבת - דהיינו כניסת משטר שבת כרבע שעה לפני הדלקת נרות.

ב. שנוי מצב בלילה - בחדרי חולים, לדוגמא, נכבית כל התאורה בשעה 21.00, פרט לתאורה מיוחדת המכוסה עם תריס והנשארת דלוקה כל השבת. הפעלת מפסק התאורה הרגיל במשך כל השבת לא תהיה יעילה, מכיון שמפסק זה מנותק מהמערכת.

ג. שנוי מצב בבוקר - במקומות מסוימים, למשל בחדרי טיפולים, יש צורך בתאורה מלאה במשך היום, על אף שאין צורך בתאורה בדרך כלל בלילה. הכבוי בלילה וההדלקה בבוקר יופעלו אוטומטית.

ד. שנוי מצב לפני צאת השבת - בערוב היום לפני יציאת השבת תידלק שוב תאורה כללית כנדרש בכל ערב בימות השבוע.

ה. שנוי מצב במוצאי שבת - יוחזר כל תפקוד התאורה למצבו ביום חול, וכל הפעלת מפסק תהיה אפקטיבית.

2. מפסקי גרמא מיוחדים לשבת יותקנו עבור תאורת הבדיקה ובמקומות מסויימים לתאורה כללית. לדוגמא, כאשר האור הרגיל בחדר חולים, או בחדר טיפולים, אינו מספיק לבדיקה או טיפול חיוניים, יופעל מפסק מיוחד המותקן באותו חדר. המפסק בנוי בצורה כזאת, שהפעלתו היא פעולה מכנית גרידא, אשר אינה בגדר הפעלה חשמלית. כתוצאה מפעולה מכנית זו מאבחן מעגל אלקטרוני (המתקשר ללחצן רק לחלקיקי שניה לסרוגין) את מצב הלחצן וגורם להפעלת או להפסקת מעגלים חיצוניים, להדלקה או לכבוי.

3. שקע עם מפסק גרמא יותקנו במקומות כגון חדרי חולים, חדרי טפולים ועוד. מפסק זה דומה למפסק התאורה המוזכר לעיל. השקע ישאר ללא זרם במצבו הרגיל. כאשר דרושים מכשיר או מנורת בדיקה ניידת לצורך טפול חיוני בחולה, יוכנס תקע המנורה או המכשיר לתוך השקע ויופעל המפסק המיוחד. מספר ומיקום השקעים והמפסקים יפורט בתכנית הכללית.