שמעון בולג

השימוש בשבת במחשבי-כיס בעלי צג

של גבישים נוזלים וספרות שאינן בנות קיימא -

הערות והארות1

א. במאמר הקודם נדונה השאלה הבאה : האם לא עדיף - במצבים של פיקוח נפש בשבת-לעבור לביצוע חישובים רפואיים (הנחוצים לכימות של תרופות ו/או טיפולים) באמצעות מחשבי-כיס בעלי צג של גבישים נוזלים, בתנאי שהספרות ייעלמו מן הצג באופן אוטומטי2 , כעבור זמן מה. זאת במקום החישוב הידני בכתיבה. במסקנה הובהר שאם הספרות המופיעות אינן בנות קיימא אזי אין איסור כתיבה מן התורה בהפעלת המחשב, לכן מומלץ לסגל הרפואי לעבור לשיטת חישוב זו במקום חישוב ידני בכתיבה על גבי נייר, הכרוך באיסור תורה [גם אם האיסור נדחה כדין מפני פיקוח נפש].

בהמשך למסקנה זו מן הראוי לבדוק מבחינה הלכתית האם ניתן לנצל את הכתיבה בגבישים נוזלים, שאינה בת קיימא, למספר פעולות נוספות הדורשות כתיבה, ואשר מתבצעות כיום בכתיבה דאורייתא ע"י יהודים או נכרים, או לא מתבצעות כלל. מובן שכל זה נאמר רק במקרים של פיקוח נפש, או אולי במקרים מסויימים של חולה שאב"ס במידת הצורך בהתאם לפסיקת מורי ההוראה.

ב. כיום קיים דור של מחשבי-כיס משוכללים הנקראים Pocket-Computers, שבהם אפשר לבצע פעולות מורכבות ומסובכות הרבה יותר מאשר באמצעות מחשבי-הכיס המקובלים, אף מהמשוכללים שבהם ה-Pocket-Calculators. להבדיל ממחשבי-כיס הפשוטים שבעזרתם מבצעים בעיקר חישובים בלתי-מסובכים, הרי מחשבי-הכיס הללו ניתנים לתיכנות כך שיבצעו חישובים ארוכים באופן אוטומטי, ומאפשרם אגירת פעולת החישוב ושיחזורה במועד אחר בעת הצורך. אז המפעיל מזמין תהליך חישוב מסויים או עיבוד מידע באמצעות המקשים, ומכניס למחשב את הנתונים הגולמיים בלבד. עיבודים אלה אינם מוגבלים לחישובים מספריים גרידא אלא יכולים לכלול גם טכסטים מילוליים כמו הסברים, כותרות, שמות וכדומה. דבר זה לא רק חוסך זמן רב ויקר (כאשר המחשב כבר יודע בעצמו מהי סידרת הפעולות שעליו לבצע) אלא גם מקטין באופן משמעותי את מספר פעולות ההקשה (קרי : פעולות של כתיבה שאינה בת-קיימא - אם מדובר בתנאים הנ"ל של גבישים נוזלים). עובדה זו חשובה ביותר לגבי הקטנת ביצוע פעולות שיש בהן איסורי דרבנן.

למחשבים אלה יתרונות נוספים: בד"כ הם בגודל של פורמט כיס, היינו קלים מאד לטלטול ולהעברה ממחלקה למחלקה או מחולה אל חולה, ניזונים בבטריות, ומה שחשוב עוד יותר, הם מאפשרים חיבורם לציוד עזר כגון סרט מגנטי (למשל מטייפ-קסטות רגיל) שעליו ניתן לאגור נתונים ו/או תכניות, וגם להעביר אליו נתונים מן המחשב, זכרונות עזר, ואחרון חביב - אפשרות חיבור של מדפסת המאפשרת קבלת מידע בכתב מן המחשב עצמו. מחשבים אלה - שמהם ישנם כיום בשוק דגמים שונים מחברות שונות כגון Casio, Radioshack, Sharp, etc - זולים למדי ומחירם הבסיסי בלי ציוד עזר נע בין 400-300$, ונמצא בירידה מתמדת.

מיכשור זה יכול להיות לעזר רב בטיפול בחולה הן בשבת עצמה והן לאחר צאת השבת (וכמובן גם בימי השבוע), מבלי להכנס כלל לפעולות של איסורים דאורייתא.

ג. לשם הדגמה הרי להלן כמה תחומי יישום :

1. רישום מתן תרופות

במחלות ותרופות מסויימות חשוב מאד לעקוב אחרי הכמויות או סוג הטיפול הניתנים לחולה, ולשם כך נוהגים לרשום כל טיפול או מתן תרופות רלוונטי. באמצעות מחשבי-כיס כנ"ל ניתן לשמור על המידע הדרוש ולאגור אותו בזכרון המחשב. כך ניתן בעת הצורך לרשום את הטיפול או התרופה, לשחזר אותו בכל עת ואף להוציאו בכתב אחר צאת השבת באמצעות המדפסת שתחובר אז למחשב 3 .

כן ניתן לתכנת את המחשב כך שיכלול את שמות כל החולים של מחלקה מסויימת וכן רשומה שתקלוט את התרופות ו/או הטיפולים השונים וכמויותיהם שנתנו לחולים.

רופא החייב לבצע חישוב תרופה עבור חולה מסויים יבצע את החישוב בדרך של "כתיבת" ספרות או אותיות של גבישים נוזלים שאינם בנות-קיימא ושאין בהם איסור דאורייתא, ויוכל להעביר את מנת התרופה עם הערותיו אל הרשומה המתאימה בזכרון המחשב השייכת לשם החולה. רופא או אחות ממשמרת אחרת הזקוקים למידע הזה יוכלו אח"כ לקבלו באמצעות הקשות בודדות על מקשי המחשב.

2. אירועים מיוחדים בהיסטוריה הרפואית של החולה

לעתים קרובות יש צורך לרשום או לקבל מידע על אירועים מיוחדים בהתנהגותו או טיפולו של החולה. מכיון שכאמור מחשבים מן הסוג הנ"ל מסוגלים להציג ו/או לכתוב טכסט (באותיות לועזיות) ולא רק ספרות, הרי ניתן לתכנתם כך שיקלטו מידע רלוונטי בשבת, ישמרו אותו בזכרון ויאפשרו בכל עת את שיחזורו; וכן יאפשרו בשבת גישה אל מידע שהוכנס עוד טרם כניסת השבת.

3. רגישות החולה לתרופות

לעתים קורה וחולה מסויים רגיש לטיפול ו/או לתרופה4 מסויימים. גם מידע זה ניתן לאגור במחשב ולגשת אליו גם בשבת במידת הצורך.

ברור שעם ההתקדמות הטכנולוגית במחשבים תתאפשר איכסון מידע בהיקף רחב הרבה יותר בזכרון מחשבי הכיס, וניתן באמצעות סוללה של מספר מחשבי כיס לשלוט על מאגר מידע רפואי (Medical data base) שלם.

ד. הקטנת מספר פעולות ה"הכתיבה" באמצעות תכנית מתוחכמת

גורם חשוב בכל הנושא הנדון הוא הקטנת כמות ה"כתיבה" 5 . אי לכך מה שיהיה חשוב הוא לתכנת את המחשב כך שניתן לגשת למידע או לביצוע פעולות במינימום של הקשת מקשים - קרי "כתיבה מדרבנן". דרישה זו ניתנת להשגה ע"י תיכנות מתוחכם אשר יצריך מינימום פעולות הקשה ו"כתיבה". כך ניתן למשל לסמל את כל השמות, הפעולות והעיבודים (קרי: התכניות) במספרי קוד. (באמצעות מספרי קוד בני 3 ספרות ו/או אותיות אפשר יהיה לגשת אל אלפי פריטי מידע). אפשר לחלק לסגל הרפואי לוח מודפס של כל התכניות, השמות, ומספרי הקוד המתאימים.

ה. שיחזור והדפסת המידע עם צאת השבת

כאמור מסוגל המחשב לאגור בזכרונו את כל המידע שהתאסף במשך השבת. עם צאת השבת ניתן לחברו (למשל) למדפסת, ואז מקבלים אחרי השבת פלט מודפס על נייר, בצורה נאה ונקיה, המכיל את כל המידע מסודר לפי חולים, טיפול, וכו'. את המסמכים המודפסים ניתן אח"כ לצרף כמסמכים רפואיים לתיקו האישי של החולה.

במידת האפשר והצורך ניתן אחר צאת השבת לנקות את הזכרון מכל אותם פריטי נתונים שאינם דרושים יותר, ולהכין את המחשב בסוף השבוע לקראת שבת נוספת.

ו. מטרת הערות אלו היא להצביע על מספר קטן של תחומי יישום תורניים-הלכתיים של טכנולוגיה חדישה, ואין אלה כמובן אלא מיעוטא דמיעוטא של מה שניתן לעשות. כדאי להזכיר בהקשר זה את דברי של בעל ערוך לנר, ר' יעקב עטלינגר, בתשובתו לר' יוסף שאול הלוי נאטנזון:

"...אבל מה שחידשו האומנים וחכמי הטבע בעניני הטבעיות למה לא נקבל בה הטוב מהם . לחזק את בדקי ידיעתנו למען קיום מצוות הקב"ה ביתר שאת ויתר עוז..." (קונטרס ביטול מודעה, בענין מצות מכונה לבוב תרי"ט, עמ' 26-25).

ולסיום,

אנו 6 פתוחים לתכניות מעשיות בתחום המתפתח של מחשבים ורפואה, ונשמח לסייע למעוניינים הן בתכנון והן בישום של השימוש במחשבים לצרכי ההלכה והרפואה.

הערת המערכת

מערכת "אסיא" מודה לראש המחלקה להכשרת מורים בביה"ס הגבוה לטכנולוגיה ר' שמעון בולג על הערותיו-הארותיו.

ומסתבר שנתקיים במקצת רעיונותיו הפסוק "עוד הם מדברים - ואני אשמע", וחלק, זעיר אמנם, מרעיונות אלה באו לאחרונה לידי ישום במחשבי בתי החולים של קופת חולים.

כפי שהתפרסם בחוברת המידע הרביעי של "צמת" (אב תשמ"ב) פנה חבר הנהלת קופת חולים וראש המחלקה לדת וכשרות, מר אברהם צימרינג, ל"צמת", ובשיתוף פעולה הדוק עם רבם של המוסדות הרפואיים של קו"ח, הרב מנחם רוזנברג, הותאם במידה רבה השימוש בשבת במחשבי קבלת החולים לעקרונות ההלכה.

אין ספק שבשנים הקרובות, בד בבד עם ההתפתחות הטכנולוגית המואצת בעולם המחשבים, תהיה התפתחות מקבילה לשימוש הטכנו-הלכתי במחשבים המודרניים, עובדה שגם תקל וגם תפתור בעיות הנחשבות כיום לבעיות חסרות פתרון, או ביתר דיוק, בעיות קשות פתרון. אם הצעת הייעוץ והסיוע של ר' שמעון בולג תזכה להדים המתאימים - אין ספק שגם לביה"ס הגבוה לטכנולוגיה יהיה תפקיד חשוב בהתפתחות טכנו-הלכתית זו.

מאמרו של הרב ישראל רוזן המובא להלן, פותח לפנינו אשנב לדרכי העיון והפסיקה של בעיות טכנו-הלכתיות בתחום השימוש במחשבים בשבת. יש להדגיש שבניגוד למאמר הקודם העוסק ברעיונות לשימוש במחשבי-הכיס החדישים, מטפל מאמרו של הרב רוזן בדרכי שימוש במחשבים מרכזיים עם מערכת מסופים, ולמרות הדמיון בחלק מהשאלות ההלכתיות קיימים כמובן גם הבדלים הטעונים דיון הלכטכני נפרד.

1 על מאמרו של הרב מרדכי הלפרין בנדון (עמ' 130-129).

2 הן כחלק מצורת תיפעול המחשב הרגילה, והן ע"י תיכנות המחשב לכך מלפני שבת. [הוספת העורך: ראה להלן מאמרו של הרב י. רוזן שליט"א עמ' 138-135].

3 וראה סעיף ה' להלן.

4 השווה עירובין נ"ד. אמר ר' יהודה בר' חייא בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם אדם נותן סם לחבירו לזה יפה ולזה קשה, אבל הקב"ה אינו כן, נתן תורה לישראל סם חיים לכל גופו, שנאמר ולכל בשרו מרפא (משלי ד' כ"ב).

5 ואף שמדובר בכתיבה דרבנן בכל זאת ראוי כמובן למעט במספר פעולות האיסור כמה שניתן.

6 בית ספר גבוה לטכנולוגיה - ירושלים.