מדור
הביקורת
הרב
מרדכי הלפרין
נשמת
אברהם
הלכות
חולים רופאים ורפואה - חלק אורח חיים.
מאת פרופ' אברהם סופר אברהם,
הוצאת
ק. וגשל, ירושלים תשמ"ג שע"ח עמ'.
הסידור
עוד
לפני עשור היה קיים פיזור גדול של פסקי הלכה בנושאי רפואה, מצב שהקשה על העיון
והלימוד המסודר של הלכות רפואה.
ספר זה
- כמו שני ספריו הראשונים של המחבר: לב אברהם - תרמו תרומה משמעותית לסידורו
וריכוזו של החומר הרפואי ההלכתי.
בעולמה
של תורה מקובלות היום שתי דרכים ראשיות לסידור ספרי הלכה מגווני נושאים ומקורות.
האחת:
סידור הענינים לפי סדר סעיפי השולחן-ערוך, דבר דבור על
אופניו, כמעשהו של הגאון בעל החפץ חיים במשנה ברורה.
השנית:
סידור לפי נושאים מוגדרים ומסודרים מחדש בהתאם לרוח התקופה, כמעשהו של הרה"ג
בעל שמירת שבת כהלכתה וההולכים בעקבותיו1 .
ולא ראי
זה כראי זה. הסידור הקלאסי - על סדר סעיפי השולחן-ערוך, מעלותו שמורה לתלמידי
חכמים הבקיאים בשו"ע ובסדריו, והוא מאפשר הקף מלא
של איסוף ההלכות המתחדשות בכל יום. סידור כזה מאפשר בנוחות מירבית
קביעות לימודית של סעיפי השולחן-ערוך כסדרן.
לעומת
זאת הסידור החדיש - הבנוי פרקים פרקים המיועדים לנושאים
מוגדרים בבהירות, מקל במדה רבה את ההתמצאות המיידית
לאותם יודעי ספר אשר טרם זכו לבקיאות מלאה בשולחן-ערוך ונושאי כליו.
הספר
שלפנינו מנסה להעניק לקוראיו את היתרונות שבשתי השיטות. סידור האינפורמציה ההלכתית
ערוך בהקף מלא על פי סעיפי השולחן-ערוך כדרכה של המשנה
ברורה. אולם תוכן מפורט בראש הספר יחד עם מפתת משוכלל בסופו - מאפשרים גישה מהירה
לנושא המבוקש גם לקוראים הצעירים שאינם בקיאים עדיין בסעיפי השולחן-ערוך עצמו.
אם
מבנהו של הספר - הקנקן - נהנה משני העולמות, תוכנו של הספר - נשמתו - מעניק שני
שולחנות ללומד ולמעיין : מקורות הלכתיים ידועים יחד עם פסקי הלכה של גדולי הדור2
מחד, ואיזכור מפורט של שאלות רפואיות תוך הגדרה רפואית
מבהירה מאידך.
ההסכמות
ארבע
הסכמות הדפיס המחבר בראש ספרו. כולן מיוחדות מגדולי יקירי ירושלם
: הראשון לציון, הגרש"ז אויערבאך,
הגאון בעל הציץ אליעזר והרה"ג בעל השמירת שבת
כהלכתה . וכל הסכמה מרגניתא בצידה : הערות לעומקה של
הלכה על ענינים מנושאי הספר, לזכות ביתר את הקורא
והמעיין.
"חיבור
כזה שמתחבר ומופיע ע"י מחבר שמקצועו רפואי יש בו ממש משום קידוש שם שמים...
ועל כן יש לברך עליו ברכת הנהנים". (מתוך הסכמתו של בעל הציץ אליעזר
שליט"א). "גם יפה עשה בעטו לציין על כל פרט ופרט את המקורות אשר שאב מהם
את דבריו בכדי שכל הרוצה יוכל גם להוסיף עיון בהם, וזה יהיה בודאי תועלת וזיכוי
לרבים". (מתוך הסכמת הגרש"ז אויערבאך שליט"א). אכן "חכו ממתקים וכולו מחמדים, תהלתו בקהל חסידים, יראת ה' היא אוצרו ועליו יציץ נזרו"
כמו שכתב הראשון לציון שליט"א בראש הסכמתו.
ההלכות
לקט
ההלכות3
כולל נושאים מגוונים. תחילתו במצות יראת ה' ואהבתו בהם פותח השולחן ערוך בסימן א'
(הלכות הקשורות ללא כל ספק באופן מיוחד לעוסקים במלאכת הרפואה) וסופו במצוות
הפורים ודיני משלוח מנות : האם יוצאים ידי המצוה במשלוח
ממתקים לחולי סכרת? כיצד יכול חולה מאושפז לקיים מצוות מתנות לאביונים ? והתשובה
מופיעה בסימן תרצ"ד ס"ק א'.
בתווך
בין תחילת השו"ע לסופו, עוברות לפני עיני הקורא
מאות שאלות הלכתיות הנוגעות לחולים ולרופאים. נזכיר מעט דוגמאות:
א. מה
דינו של חולה הצמוד לקטטר לענין תפילה, קריאת שמע
וברכות? פירוט הלכתי עם מראי מקומות לענין ברכת אשר יצר4
, לענין תפילה ושאר דברים שבקדושה5 , לענין נשיאת כפיים6 ולענין טלטול
ברשות הרבים בשבת7 - מופיעים בסעיף המתאים בשו"ע,
כשהפניה מהירה לכך ניתן לקבל באמצעות המפתח תחת הערך : קטטר.
ב. מה
דינו של אדם אשר ליבו מונח כלפי צד ימין (dextrocardia) לגבי מצוות הנחת תפילין ?
תשובה לכך נותן המחבר בסימן כ"ז8
.
ג. מה דינה של הוצאת דם לבדיקת מעבדה שגרתית לענין
חובת נטילת ידים אחריה ? המחבר מביא9 מחלוקת בין פוסקי הדור האחרון
בנושא זה. הדיון נסוב סביב החקירה : האם עצם הוצאת הדם
היא גורם החיוב לנטילה, או שמא רק כאשר הוצאת הדם מהוה חלק מתהליך הריפוי כמו
בהקזת דם, אזי חייבים בנטילת ידיים. מעניינת שאלתו-ראיתו
של המחבר לנדון : אדם שנפצע בפצע מדמם, האם חייב ליטול ידיו ?
ד. המחבר לא נמנע מדיון במהותם של דברים הידועים באיסורם מזה דורות.
דיון במהות איסור כיבוי החשמל בשבת מופיע בסימן רע"ח10 . והוא נסוב סביב החקירה העקרונית,
האם כיבוי נורת החשמל בשבת אסור מן התורה או מדרבנן11 . מתוך הדברים נראה שהמחבר הולך
בעקבות רבותיו, בעל השמירת שבת כהלכתה והגרש"ז אויערבאך שליט"א
לגבי איסור בונה בסגירת מעגל חשמלי.
ה. גם הטלפון וכללי השימוש בו בשבת בחולי או בסכנה עולים על שולחן המחבר12 .
שאלה מעשית מענינת נידונה שם בסוף הס"ק :
"חולה שיש בו סכנה שצלצלו עבורו לרופא שלו שיבוא... ויצטרך לנסוע בשבת
במכוניתו, ובינתיים יצא החולה מכלל סכנה,.. או שנפטר". האם מותר לצלצל לרופא
(איסורא זוטא) כדי לבטל את ההזמנה ולמנוע נסיעה מיותרת
בשבת (איסורא רבה) ?
הנשמת אברהם עונה בשלילה : "אסור לצלצל".
והטעם לאיסור בשם הגרשז"א : שמכיון שאותו רופא יחלל את השבת בהיתר וכוונתו להצלת נפש,
יקבל שכרו מן השמים13
, ולכן אסור לעבור שום עבירה כי הרופא איננו עומד לעשות שום איסור.
הסבר זה מעורר את הקורא לשאול שאלה נוספת: אם הרופא עלול לחזור אחר כך
באיסור לביתו14
, אם כן יתכן ויש מקום לביצוע "איסורא זוטא"
על ידי צלצול טלפוני וביטול הזמנת הרופא כדי למנוע ממנו לעבור אח"כ "איסורא רבה" בשובו לביתו. יתר על כן, אם הרופא איננו
שומר שבת בעצמו, אזי גם ההליכה לבית החולה איננה מוגדרת כמצוה
גמורה לדעת הגרשז"א המובאת בנשמת אברהם (סי'
רמ"ח סוף ס"ק א', וסי' שכ"ח סוף ס"ק ל"א). ושאלה זו טעונה עדיין הכרעה של פוסקי
הדור, אשר תבוא בודאי במהדורות הבאות של הספר.
ו. ולסיום נזכיר דיון הלכתי "פארה-רפואי" הקשור להלכות שבת. רפואה
סגולית על ידי תפילת צדיק, האם מותר לחלל עבורה את השבת? הנשמת אברהם מביא בהרחבה15 את מחלוקת הפוסקים בהלכה זו.
ובסיום הפסקה מביא מה שכתב לו הגרשז"א שליט"א:
"מכיון שהדבר תלוי במחלוקת הפוסקים, ממילא מובן
שצריכים להמנע מעשות כדבר
הזה בשבת" עכ"ל.
למעיין שאינו עוסק בעומקה של סוגיה, קיים קושי בהבנת נימוק זה להכרעת
האיסור. שכן אם יש פוסקים המתירין, היינו משום שהם
סוברים שיש בכך תועלת לחולה, ואם כן כאשר קיימת מחלוקת הפוסקים , הרי הכלל של ספק
פיקוח נפש דוחה שבת מכריע גם כשמקור הספק במחלוקת הפוסקים16 !
אמנם דעת המתירים קשה ביותר להבנה, שכן סגולת שמירת השבת וקיום מצוות ה'
יתברך, עולה לאין שיעור על תפילת בשר ודם אפילו אם הוא דומה למלאך ה'. ואם כן
לכאורה ראוי להדר בשמירת השבת (פרט לדברים הנצרכים לטיפול בחולה עצמו. כרפואה
סגולית17 הנוספת למצות "וחי בהם"
אותה מקיימים משמשי החולה ורופאיו, ודוקא ההמנעות מהנסיעה היא הסגולה הנכונה.
לסיכום :
יש להניח, שגם הציבור חובב נושאי הרפואה ההלכתיים, וגם הרופאים ותלמידי
החכמים יושבי על מידין, יהנו
מ"נשמת אברהם" וימתינו בציפיה להופעת הספר על
חלקיו האחרים של השולחן ערוך (יורה דעה ואבן העזר), כהמשך לאורח החיים המונח על
שולחננו. [בינתיים יצא לאור נשמת אברהם על שו"ע
יורה דעה].