אהרן בי"ר

 

 

הרפואה במקורות

ליקט מנחם אסף, הוצאת ראובן מס תשמ"ג

 

למרות התקדמות הרפואה בימינו, ידעו חז"ל רבות בנושאי הרפואה. העובר על הספרות התלמודית והבתר-תלמודית, ימצא מספר עצום של מאמרות ודברי הלכה בענייני רפואה. הדברים כתובים עתים באריכות רבה, ועתים בקצרה. דוגמא לקיצור - בנושא 'סגולה' - "תורה, סם חיים לכל גופו", "צדקה מארכת ימיו ושנותיו של אדם".

את החומר הנמצא בתנ"ך, במשנה, בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, במדרשים ובזוהר, ברמב"ם ובראשונים, ליקט מנחם אסף, לתוך הספר "הרפואה במקורות", הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים תשמ"ג.

המלקט חילק את הספר ל-5 חלקים, בנושאים : החולה, ריפוי, גוף-האדם, מזון האדם, שמירת הבריאות.

כל חלק וחלק מפורט לפרקים, בנושאי החלק. ולתוכם הכניס המלקט את המובאות. המובאות באות ככתבן, ורק במקומות שקשה ההבנה. או שהארמית לא מובנת, תירגם או הסביר המלקט את המקום, אם כי יש סוברים שהתרגום איננו מדויק. גם משא ומתן בענייני רפואה, בין חכמי התלמוד, מובא בהרבה ציטוטים, ומהם נלמד על גדלות האנשים במחשבה, הבנתם בנושאי רפואת הנפש - וכמובן גוף-האדם.

מתוך הספר עולה לנו ציור ברור, שגם אם המחלה נמצאת בגוף, הטראפיה הנפשית היא חלק חשוב מריפוי חולי הגוף.* על השאלה הכללית, הלא "אני ה' רופאך", כיצד מותר לאדם לטפל בחולה ולרפאותו, כבר ענתה הגמרא במסכת ברכות (ס ע"א) "ורפא ירפא" - מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות.

החומר הרב מובא ב-145 עמודים גדולים, וליד כל ציטוט מראה-המקום. קשה לתמצת את הספר עבור מאמר קצר, אך כדי ששימושו יהיה גדול יותר, הכין לנו מנחם אסף בסוף הספר מפתח כללי - עניינים, שמות אנשים ומקומות, ומפתח-המקורות. כן הוסיף המלקט שני נספחים. הראשון : הלכות דעות לרמב"ם, פרק שלישי ורביעי, הנוגעים להתנהגות האדם בכלל, ולענייני בריאות בפרט. ונספח שני : דעת הראשונים על הרפואה. היות ומפרשי המקרא הראשונים חלוקים בדעותיהם אם מותר לשאול ברופאים ובאילו מקרים מותר לרופאים לרפאות, הביא המלקט את שמותיהם, תקופתם, ודעתם, בפירושם לספר שמות כ"א או כ"ג, ולמקומות אחרים בהם מוזכר עניין הרפואה (בתהלים, במשנה וכדומה).

מתוך כל הלקט הגדול, על כל נושאיו, עולה לנו ספר חשוב שאינו רק לקט מסודר לפי נושאים וכדומה, אלא אף ראייה ותזכורת להתחשבות קדמונינו, ובמיוחד חכמינו ז"ל, בבריאותו של אדם לחברה ולצרכיה, וחשיבות בריאות האדם לעצמו, לבני ביתו, וליכולתו ללמוד ולהתעלות בעבודת ה'.

ספר נאה, נתון בכלי נאה, ותודה נאה למחבר-המלקט.

 

*****************

 

"שלשה עשר דברים נאמרו בפת שחרית : מצלת מן החמה, ומן הצנה ומן הזיקין1 ומן המזיקין, ומחכימת פתי2 , וזוכה בדין3 , ללמוד תורה וללמד4 , ודבריו נשמעין, ותלמודו מתקיים בידו, ואין בשרו מעלה הבל, ונזקק לאשתו ואינו מתאוה לאשה אחרת, והורגת כינה שבבני מעיים. ויש אומרים : אף מוציא את הקנאה ומכניס את האהבה."

 

בבא מציעא קז עמוד ב' הובא בספר הרפואה במקורות עמוד קכ"ז.

 

*****************

 

אהן אופיון5 - סכנה6 !

 

ירושלמי עבודה זרה פרק ב' הל' ב'

הובא בספר הרפואה במקורות עמוד ס"ב.

 

 

* ראה דברי הר"ן בדרשותיו (דרוש שישי) שהובאו באסיא ל"ג עמ' 21  - העורך.

1 . הרוחות.

2 . שדעתו מיושבת עליו לפי שאינו מצטער בעינוי - רש"י.

3 . אם יש לו דין עם חברו, דעתו מיושבת ליישב.

4 . מחמת ישוב הדעת - רש"י.

5 . סם האופיום.

6 . סכנה ליקח מן הנוכרי.