הרב
שלמה אבינר
ההנקה בספרות
הפוסקים
1 . לעיתים נשאלת השאלה אם יש מקורות בדברי קדש של
חז"ל על חשיבות הזנת התינוק על ידי הנקה 1 . אמנם הדבר כל כך פשוט, שאין צורך כלל
לבארו, כי אם כך ברא רבונו של עולם את האשה, משמע
שרצונו שתניק את בנה. ואכן בגמרא 2 מוזכר שהקדוש ברוך הוא עשה לאשה "דדים
במקום בינה" (פירוש שקבעם מעל הלב). וכן: "תינוק יונק משדי אמו"3. ומסופר: "מעשה באחד שמתה אשתו והניחה בן
לינק ולא היה לו שכר מינקת ליתן ונעשה לו נס ונפתחו לו דדיו כשני דדי אשה והניק את
בנו" 4 . וגם אצל ישעיה הנביא אנו מוצאים
את הבטוי "גמולי מחלב עתיקי משדים" 5 .
מציאות זו שנשים הניקו ילדיהן היתה כל
כך טבעית ונפוצה, שחז"ל גזרו על אשה גרושה או אלמנה, שהיא מניקה או מעוברת,
שלא תתחתן מחדש עד שיעברו עשרים וארבעה חדשים אחרי לידת הילד, מחשש שתתעבר שוב ולא
יהא חלב לילד וימות. ואף על פי שאפשר לזון אותו בדברים אחרים, מכל מקום חששו שהבעל
החדש לא ידאג לכך 6
. ואפילו עכשיו שנשים רבות משתמשות בבקבוק חלב, גזירה זו נשארה בחומרתה ובקושי רב
מקילים בה.
2. לעצם הענין, האם צריך מבחינה הלכתית להניק, הנה כתוב בשו"ת
אדני פז: "דמה שאומרים דכל שממעט התינוק בהנקה,
יותר מוכשר לתורה, טעות היא בידם... ואף איסור יש לגמול קודם כ"ד חדש, אם לא
מחמת עיבור או עכוב אחר" 7 . ומובאים דבריו אצל רבותינו
האחרונים 8 . ובספר בן איש חי 9 הוסיף שגם על פי הסוד שגילה רבנו האר"י ז"ל, אין לגמול את התינוק לפני זמנו, ולא יפה
עושין לדחות את השעה ולהקדים את הפסקת ההנקה 10 .
3. והוסיף על זה בספר שדי חמד: שדבריו (של ספר אדני פז) נכונים בסברא,
דאין לנו להתחכם על פעולות הבורא יתברך, והחלב הוא המזון שהכין לו ברחמיו 11 . ובספר צידה לדרך : "הרוצה לשמור
את הילד מן התחלואים, לא יהיה מזונו עד שנתים אלא החלב,
והוא מזונו הטבעי... ואין לאדם לסמוך על ניסים ונפלאות, ילך תמים עם אלוקיו וד' יתן חכמה" 12 . וכן בספר מאורי אור כתוב שאין
לגמול לפני הזמן אם אין עיבור או עיכוב אחר 13 .
4. אמנם בספר פלא יועץ, כתב שהזהירו הספרים שלא להניק את הילדים זמן
הרבה 14 . אבל בשדי חמד הכה על קדקד סברתו, והתפלא עליו, כי מי ומי הם הספרים האלה שהעיזו
לכתוב נגד ספר צידה לדרך, שאין לשמוע להם ולא להתחכם על רבונו
של עולם 11 . וכן תמה עליו בספר יפה ללב : "שכל מי שמינקת את בנה, הרי זו זריזה
ומשובחת" 15
.
5. נכון הדבר שעכשיו לא מיניקים במשך שנתים,
ושיש צורך להוסיף ירקות ודברים אחרים, ובאמת בשו"ת צמח צדק כתב שדי להניק עד
שמונה עשרה חדשים 16
, וגם הביא בשם ספר "רופא הילדים" : "שתניק את בנה עד שתצמח לו ששה
או שמונה שיניים, דאז הוא כאילו רמז לנו הטבע שאינו צריך עוד לחלב אמו, והעת הזאת
היא מחדש העשירי עד החדש ששה עשר" 17 .
6. כללו של דבר, הוראת כל הגדולים הנ"ל, שהדרך הטובה והישרה, אשר
היא ברצון ד', היא להיניק את הילד. אין להפסיק טרם זמן, ואין לגמול את התינוק אלא
כשיש הכרח וצורך.
7. האם אשה בשעת ההנקה רשאית לברך, לאכול, לקרוא בספר קדש וכו'? דבר פשוט הוא שמותר, מפני שמקומות גוף האשה שחייבים
להיות מכוסים על פי הדין, אין הדבר אמור לגבי האשה עצמה, וכן לא לגבי אשה אחרת,
כמבואר בשולחן ערוך 18
.
8. האם ילד היודע לברך צריך לברך על חלב אמו?
לא מצאתי את הדבר כתוב מפורש אבל דבר פשוט הוא שהוא צריך לברך, כי אסור להנות מהעולם הזה בלי ברכה, ויש להרגיל את הילד בחנוך מהגיל
שיכול. והדבר אינו מוזכר מפני שזה דבר נדיר מאד. אבל אני זוכר שקראתי על גדול אחד 19 שבתקופת יניקתו היה מברך על החלב.
כמובן, ברגע שמברכים יש צורך שגוף האשה יהיה מכוסה.
9. על עניני צניעות הקשורים להנקה,
אין בזה הרבה מה להאריך. רק להזכיר שבשעת ההנקה, אם הבעל עומד ממול, אסור לו
לומר דברי קדושה כמבואר בשולחן ערוך 20 .
הובא בספר אסיא ד', עמ' 275-
286.
העורך.