מוות מוחי

לכבוד העורך,

מכתב שפורסם (באנגלית) בכתב העת 1 Tradition באביב של אשתקד יוצר את הרושם כאילו הולכת ומתגבשת כעת תמימות דעים בין פוסקי דורנו שמוות מוחי הוא מוות ממש. לטענת מחברי המכתב, גם שני גדולי הפוסקים הגרש"ז אויערבאך (שליט"א) זצ"ל, ויבלח"ט הגרא"י וולדינברג שליט"א, שעד עתה פסקו שמוות מוחי אינו מוות ממש, חזרו מקביעתם הקודמת.

המכתב מצטט את המסקנות של ד"ר שטיינברג ממאמרו שטרם פורסם [בינתיים פורסם באסיא, אלול תשנ"ד2 ] על דעתו של הגרש"ז אויערבאך [שליט"א] זצ"ל, אך המחברים מתעלמים לגמרי מהפיסקה הראשונה של המסקנות3 , והיא:

"1. מות המוח כפי שנקבע ע"י הרופאים כיום, איננו מספיק לקביעת מות האדם ודינו כספק מת ספק גוסס. לכן אסור לקרב מיתתו של אדם כזה בכל דרך, ואסור להוציא ממנו איברים להשתלה כל עוד לבו פועם, מחשש קירוב מיתתו של גוסס. ודבר זה אסור אפילו לצורך הצלת חולה בפנינו שבוודאי ימות. לפיכך בארץ ישראל שאינם זהירים בכל הפרטים האמורים, והרי יודעים שחייבים להתנהג על פי ההלכה - אסור להיות מועמד לקבל תרומת איברים".

כל הפיסקה הזו הושמטה במכתב הנ"ל ובמקומה מופיעה - לאחר משפט הקדמה - הפיסקה השניה כאילו היא הפיסקה הראשונה:

"היו חילופי מכתבים ושיחות אישיות רבים ביני לבין הרב ש"ז אויערבאך בין השנים 1993-1991 שהביאו למאמר כדלקמן מהרב אויערבאך, שעומד לצאת לאור באסיא הבא:

1. במצבים הבאים יהיה מותר להוציא איברים להשתלה מאדם שהרופאים קבעו שמת מות מוחי וכו'."

עקב הפרסום הנ"ל כתבתי (ר.צ.ש.) להגרש"ז אויערבאך [שליט"א] זצ"ל בשאלה אם אמנם נכון הדבר שחזר בו מקביעתו הידועה שמות מוחי אינו מות ממש. תשובתו לא איחרה לבוא:

 

 

הרב שלמה זלמן  אויערבאך

פעיה"ק  ירושלם תובב"א

ב"ה, יום

לכבוד ד"ר שולמן הנכבד הי"ו,

את מכתבו קבלתי והנני להודיעך שלא שיניתי את דעתי ממה שכתבתי לך (פורסם באסיא אלול תשנ"ד עמ' 22-23), ועדיין אני חושב שמי שמת מות מוחי, לפי דין תוה"ק עדיין דינו כספק גוסס אשר המזיז גוסס דינו כשופך דמים, וכל שכן שאין להוציא ממנו שום אבר, וכפי שכתבתי לפרופ' אברהם הי"ו (פורסם באסיא שם עמ' 26-28) וכמבואר במאמרו של ד"ר שטיינברג הי"ו (אסיא שם עמ' 10-16).

 

ביקרא דאורייתא ובכבוד רב

 

 

ממשיכים מחברי המכתב הנ"ל ב- Tradition ומשערים שגם הגרא"י וולדינברג שליט"א חזר בו כיון שפסק שמותר לבצע ניתוח קיסרי באשה שמתה מות מוחי4 . כתבתי (ר.צ.ש.) גם להגאון שליט"א והוא ענה כדלקמן:

לכבוד הרופא הנכבד ד"ר רפאל צבי שולמן נ"י

שלום רב,

מכתבו קבלתי היום ואני ממהר להשיבו כדלקמן.

נדהמתי לקרוא במכתבו האמירה כאילו חזרתי מפסיקתי לאיסור השתלת לב או שאר אברים לצורך חולה מסוכן שלב התורם פועם ומוחו כולל גזע המוח אינו מתפקד כלל הנקרא "מיתת המוח". ואני מצהיר בזה בגלוי כי כדעתי אז כן דעתי עתה לאסור דבר זה ע"פ ההלכה ובתקיפות גדולה. וזה לא מכבר חזרתי לכתוב על כך והדפסתי שוב חות דעתי לאיסורא בספרי שו"ת ציץ אליעזר חלק תשע עשרה סימן נ"ג ובמפתחות ומילואים שבסוף הספר. ולחיזוק הפסק הדפסתי גם חות דעתם לאיסורא של ידידי הגאונים הגרש"ז אויערבאך והגרי"ש אלישיב שליט"א, ותמה אני איפוא איך החי יכול להכחיש את החי.

לזאת אני מצהיר גלויות כי הפרסום שנכתב בירחון תרדישן השנה בקשר לחות דעתי בנושא הנ"ל אין לו כל אחיזה.

באעה"ח

אליעזר יהודה וולדינברג

 

וכדאי שנדע כמה צער גרם המכתב הנ"ל ב- Tradition להגרש"ז אויערבאך [שליט"א] זצ"ל. וכך מעיד הגרי"י נויבירט שליט"א (המעין כרך לה, ניסן תשנ"ה עמ' 3):

"בשנים האחרונות הייתי עד למחלוקת גדולה בענין מות מוחי, עם כל הכרוך לזה. הגרש"ז אויערבאך זצללה"ה נתן פסקו, והיה מי שהוא בחו"ל שחלק עליו, כאילו בשם בעל האגרות משה. הרב אויערבאך זצללה"ה לא היסס ודחה את דברי החולק ויש ללמוד את דברי האגרות משה בתשובות לנכון... והנה החולק פירסם ברבים כאילו הרב אויערבאך זצללה"ה חזר בו, וגם כתב על זה מכתב בעיתון בארה"ב. הרב אויערבאך זצללה"ה שלל את דבריו, הוא לא חזר בו. אבל החולק נשאר בשלו ושוב הודיע ברבים שהרב חזר בו. והנה הרב אויערבאך זצללה"ה כתב מכתב, אחרי הודעותיו הראשונות, שאין הוא חוזר בו, תאריך המכתב מלפני ארבעה חודשים [המכתב אלי הנ"ל - ר.צ.ש.]. הרבה כאב ועגמת נפש גרם זה למרן זצללה"ה, הרי יש לדעת את האמת, ולא שמישהו יהפוך את ההלכה, מאמת לשקר. וכאן יש להוסיף שאין זו דעת יחיד של מרן זצללה"ה, אלא כל גדולי ישראל שיבלח"ט שליט"א היו בדעה אחת, כמו הגרי"ש אלישיב, הגר"ע יוסף והגרא"י וולדינברג".

עכ"ל.

בכבוד רב,

ד"ר רפאל צבי שולמן פרופ' יעקב פליישמן

 

הערת העורך:

בשיחה יזומה על ידו, אמר לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בשנת חייו האחרונה, כי את דעתו המוסמכת בנושא קביעת מוות יש לראות במאמרו המקיף של ד"ר שטיינברג, אסיא נג-נד, עמ' 16-5. ומשום כך אף ביקש ממני לפרסם את המאמר בהקדם.

לגבי דעתו של הגרמ"פ זצ"ל - ראה אסיא נג-נד עמ' 31-29. תגובתו של הרב שבתי רפפורט להסבר דעתו של הגרמ"פ שלא כדעת הגרש"ז, פורסמה שם לאחר קבלת הסכמתו של הגרש"ז זצ"ל.

 

1 . Letter to the Editor. Tendler MD & Rosner F, Tradition 28:3, 1994. -- העורך.

2 . אסיא נג-נד, עמ' 16-5. -- העורך.

3 . עמ' 15, שם. -- העורך.

4 . ראה: הרב יגאל שפרן, הצלת עובר המצוי בגופה של נפטרת - היבטים הלכתיים, אסיא מט-נ (יג-א,ב) עמ' 118-95, ובדיון המפורט בדברי הרב וולדינברג בעמ' 107-104 שם. -- העורך.