הגדרת סוגי החולים ומלאכות המותרות עבורם

 

ז. חולה שיש בו סכנה 31:

(א) חולה אשר לדעתו מחלתו מסוכנת, גם אם דעת הרופא אינה זהה עם זו של החולה [ובלבד

שאינה מנוגדת לה לגבי סוג המחלה או הטיפול - כשהמחלה ידועה].

(ב) חולה שלפי דעת הרופא יש במחלתו סכנה או ספק סכנה גם אם אין היא מסוכנת לפי שעה, אך יש לחשוש שתגבר ותסכן את חייו אם לא יינתן לו טיפול מסויים בו

ביום.

(ג) חולה המתהלך כבריא אך יסתכן אם לא יקבל טיפול מסויים במהלך השבת.

(ד) מצבים או מחלות שחז"ל הגדירום כמסוכנים, כגון יולדת במשך שבעת היממות

אחרי לידה.

 

ח. ודע שכל שיש ספק כלשהי שמצבו של החולה מסוכן או שהוא עלול להסתכן אם לא יקבל טיפול מתאים - דינו כחולה שיש בו סכנה וחייבים לחלל עליו את השבת, ואפילו באיסורי תורה, אם יש צורך לטפל בו.

 

ט. טיפול בחולה שיש בו סכנה

חולה שיש בו סכנה ואפילו ספק סכנה - אם זמנו בהול וחייבים להגיש לו טיפול מיידי (דהיינו תוך זמן קצר) צריכים לעשות לו כל מה שצריך ללא שינוי וללא היסוס, וכמו שעושים בימות החול, ועל זה נאמר: והזריז הרי זה משובח והשואל הרי זה שופך דמים 32. אך אם אין זמנו בהול, צריכים בכל מקרה ומקרה לשאול שאלת חכם איך ובמה מותר לחלל את השבת. ואם אי אפשר להשיג בשבת רב שיכול לפסוק מה ואיך לעשות בחולה שיש בו סכנה, צריכים לעשות עבור החולה כל דבר שלדעתו יועיל לו לרפאותו, אפילו באיסורי תורה, ואפילו אם קיים ספק אם מותר לעשות בשבת את הדבר, או שצריכים (מבחינת ההלכה) לחכות עד מוצאי שבת 33.

ולגבי יולדת ראה להלן "הריון ולידה" סע' קנג-קסג.

 

י. סכנת אבר. מותר ליהודי לטפל בחולה כזה לפי הצורך, גם אם יצטרך לעבור על איסורי תורה. זאת כיון שבדרך כלל סכנת אבר, ללא טיפול מתאים, עלולה לגרום לפיקוח נפש 34. ועיין להלן סע' כד.

 

יא. כשיש סכנה לעין (דהיינו איבוד העין), ואפילו רק לעין אחת, מחללין את השבת אפילו באיסורי תורה כיון שהוא נחשב כחולה שיש בו סכנה 35, כי תמיד יש חשש סכנה של כל הגוף 36. אך בסכנת איבוד ראיה ללא סכנת נפשות נחשב כסכנת אבר ראה ס"ק כד (1).

 

יב. חולה שאין בו סכנה 37

(א) מי שנפל למשכב או שחלה כל גופו.

(ב) מי שיש לו חום שכרגיל אין יוצאים מפתח הבית מחמת מחלה כזו, ואפילו לא נפל למשכב.

(ג) הסובל מכאב חזק (לא באבר פנימי) עד שנחלש כל גופו ואפילו לא נפל למשכב.

(ד) מתהלך כבריא אך יפול למשכב אם לא יקבל טיפול בעוד מועד.

(ה) מצבים שחז"ל הגדירום כחולה שאין בו סכנה, כגון: אשה מיום שמיני ועד יום

שלושים אחרי שילדה או שהפילה (אחרי ארבעים ימי הריון), וכן צורכי קטן (להגדרת "קטן" ראה להלן סע' יג).

 

יג. טיפול בחולה שאין בו סכנה

לעת הצורך, מותר ליהודי לעבור רק על איסורי דרבנן ועדיף על ידי שינוי 38. ואם אי אפשר - אף בלא שינוי 39. ומותר לבקש מגוי שיעשה לחולה כל צרכיו הרפואיים ואפילו באיסורי תורה, אם צריך לכך 40.

ילד, עד גיל תשע או עשר, לפי מצב התפתחותו, התירו חכמינו ז"ל לעשות בשבילו (אם הדבר דרוש לבריאותו), כל מה שהתירו לעשות עבור חולה שאין בו סכנה, אם אמנם יש צורך בכך ואין אפשרות לעשות זאת אלא על ידי חילול שבת 41.

 

יד. מקצת חולי או מצטער הרבה 42

 

מי שיש לו שיעול מטריד, נזלת חזקה, כאב ראש חזק, אך עדיין אין הוא במצב שצריך לשכב מחמת מחלתו, אסור לישראל לעבור על שום איסור עבור חולה כזה, אפילו באיסורי דרבנן וכל שכן באיסורי תורה, וגם אסור לחולה עצמו לקחת תרופות. ומותר לבקש מגוי לחלל עליו את השבת באיסורי דרבנן בלבד.

טו. מיחוש בעלמא והוא מתחזק והולך כבריא 43

 

כגון מי שיש לו שיעול קל, נזלת קלה או מחלת עור קלה. אסור לעשות לו שום רפואה ואפילו על ידי גוי ואפילו דברים שאין בהם משום מלאכה שהם רק משום שבות, גם כן אסור אפילו על ידי גוי.

טז. חשוב לזכור - בכל חילול שבת לשם חולה (לפי פרטי דינים הנ"ל) - את דברי האור החיים הקדוש שכותב 44: שהמחלל שבת על חולה, אין זה קרוי חילול, אדרבא זה קרוי שמירת שבת, עכ"ל.

 

 

31. ראה פרטי דיניס בשמירת שבת כהלכתה פרק ל"ב סע' ח ו-ט ונשמת אברהם כרך ד הקדמה לסי' שכח (עמ' לח).

32. או"ח סי' שכח סי' ב ו-יג.

33. שמעתי ממו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

34. ראה בנשמת אברהם כרך א או"ח סי' שכח ס"ק מו (עמ' קצה).

35. סי' שכח סע' ט ומשנה ברורה ס"ק כב.

36. והסכים עמי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

37. ראה פרטי דינים בשמירת שבת כהלכתה פרק ל"ג סע' א ונשמת אברהם שם (עמ' לה).

38. או"ח סי' שכח סע' יז ומשנה ברורה ס"ק נז.

39. משנה ברורה ס"ק קב.

40. שם ומשנה ברורה ס"ק מז.

41. שמירת שבת כהלכתה פרק ל"ז סע' ב.

24. וראה פרטי דינים בנשמת אברהם כרך ד חלק או"ח הקדמה לסי' שכח (עמ' לד-לה).

43. וראה פרטי דינים בנשמת אברהם שם (עמ' לד).

44. שמות לא,יג.