טיפול בפצעים
לב. ניקוי פצע שטחי - ישתמש בספוג עשוי מבד סינתטי או ישפוך את הנוזל על
הפצע וינקה בספוג יבש. אם יש חשש לזיהום - ינקה את הפצע כרגיל אם לא ניתן לעשות
זאת בשינוי 69.
לג. אסור למצוץ דם שבפצע (ובכלל זה אף פצע שבחניכיים), ואילו דם שיצא מחוץ
לפצע אסור לבלוע אותו גם בימות החול 70.
לד. פצע שדם שותת ממנו, יש לשוטפו תחילה במים ולחבוש אותו רק לאחר מכן. אם
אין הדם מפסיק לשתות, ילחץ על הפצע על ידי חתיכת בד או גזה ולאחר מכן יכסה אותו
בפלסטר או בתחבושת, ללא משחה ו7.
לה. חולה שאין בו סכנה הזקוק לטיפול במשחה, מותר להוציא את המשחה משפופרתה
ולתתה על הפצע, וכן מותר להוציאה במקל ממיכלה וליתן אותה במקום הדרוש. יש להיזהר
מאד בכל זה שלא למרוח את המשחה על גוף האדם או על הגזה. ומותר להניח תחבושת על
המשחה שעל הפצע גם אם על ידי כך נמרחת המשחה על הפצע 72. מותר להשתמש
בקרם (CREAM) שנספג לגמרי בגוף (לעומת משחה
שנמרחת על פני הגוף), ואפילו עבור חולה שאין בו
סכנה 73.
לו. חולה שיש תחבושת או פלסטר על ידו ובא ליטול ידיו לסעודה וקשה לו
להיזהר מלהרטיב את התחבושת או הפלסטר 74, יכסה את היד בכפפה ויטול רק
את היד השניה 75 ויברך על הנטילה 76. רצריך להשאיר את הכפפה
על ידו במשך כל הסעודה 77.
לז. מותר לחבוש פצע או להחליף תחבושת ישנה בחדשה בלי לשים משחה 78.
את התחבושת יש לקשור בעניבה, בסיכת בטחון או במהדק מיוחד, אך אסור לחתוך אספלנית
(פלסטר) לחתיכות או להדביק על קצות התחבושת כדי
להדקה 79. כמו כן אסור לחתוך תחבושת שהיא ארוכה מדי, וגם לחתוך
אותה לאורכה כדי לקשור קצותיה, אסור 80. ואמר לי מו"ר הגרי"י
נויבירט שליט"א שבשעת הדחק כל זה מותר.
לח. מותר להשתמש בפלסטר המכוסה גזה (כגון אלסטופלסט) לשם חבישת פצע, אך יש
להסיר את הגזה לפני שבת. ושמעתי מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל שבשעת הדחק מותר
להסירה גם בשבת, עכ"ד. ואם מכינים את הפלסטר לפני כניסת השבת על ידי הסרת
הגזה והחזרתה למקומה מיד לאהר מכן, מותר להסירה שוב בשבת 81.
לט. מותר לחבר קצוות הפצע על ידי "פרפר" של פלסטר (חתוך מבעוד
יום) או דבק מיוחד 82.
מ. שותת דם מהאף, ינסה להפסיק את הדימום ע"י לחץ מתמיד וממושך על האף
מבחוץ. אין הדם מפסיק לשתות, מותר לתחוב בו בד עד שיוכל להגיע לרופא 83.
מא. חולה המרותק למיטה ועקב כך עלול לפתח פצעי לחץ אם לא מטפלים בו, וכל
שכן אם כבר יש לו פצעי לחץ - נחשב כחולה שיש בו סכנה אם לא יקבל את הטיפול המתאים.
לכן, מותר למרוח במקומות הרגישים, משחה נוזלית או אפילו משחה עבה 84.
מב. חולה שיש לו כבר פצעי לחץ או שיש חשש שיתפתחו אצלו פצעי לתץ, מותר
להשכיב אותו על מזרון אויר בשבת אף כשלצורך זה צריכים לחבר את מדחס המזרון לשקע
חשמלי כדי שיתמלא אויר 85.
69. ראה שמירת שבת כהלכתה פרק ל"ה סע' ב.
70. שם סע' יד.
71. ראה שם סע' יח ו-כ.
72. שם פרק ל"ג סע' יד.
73. שמעתי מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל.
74. ראה או"ח סי' קסב סע' י.
75. משנה ברורה שם ס"ק סט.
76. שמעתי מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל.
77. שמעתי ממו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א. וראה בנשמת אברהס
כרך ד חלק או"ח סי' קסא ס"ק א (עמ' ו).
78. שמירת שבת כהלכתה פרק ל"ה סע' כ.
79. שם סע' כב-כה.
80. שם סע' כא.
81. שם סע' כו. וראה בנשמת אברהם כרך א או"ח סי' שכח סוס"ק סב
ובהערה 545 ו- 546 (עמ' רד). וראה בשו"ת אור לציון ח"ב פרק ל"ו סע'
טו שמתיר לכתחילה.
82. שמעתי מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל, ראה לעיל חאו"ח סי' שמ
ס"ק ב. וראה מה שכתבתי בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל והגרי"ש
אלישיב שליט"א בנשמת אברהם כרך ד חלק או"ח סי' שמ ס"ק יב (עמ'
ס-סב).
83. שמירת שבת כהלכתה פרק ל"ה סע' טו.
84. ואפילו אם כעת אין בו סכנה (ראה סע' מב), כיון שממרח את המשחה עד
שכולה נמסה ונבלעת בגוף האדם, לא מיקרי ממרח, ולא אסר אלא כשהמשחה נשארת והוא רוצה
להחליקה על פני הגוף - שמירת שבת כהלכתה פרק ל"ג באמצע הערה נח בשם
הגרש"ז אויערבאך זצ"ל.
85. שמעתי ממו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.