חימום וקירור הבית

 

חולה שיש בו סכנה

 

קיט. חולה שיש בו סכנה שקר לו ואין גוי בנמצא, מותר ליהודי להדליק תנור חימום בשבילו, אם אכן החימום בתנור יפה לו יותר מאשר החימום על ידי ריבוי שמיכות 184. ועדיף להדליק תנור-חשמל מתנור-גז או נפט (ראה לעיל סע' צו). וכן מותר ליהודי (אם אין גוי בנמצא) להפעיל מאוורר (ונטילטור), או מזגן, כשהחום מעיק ומכביד על חולה שיש בו סכנה 185.

אם חום התנור או האויר הקריר של המזגן מפריעים לחולה ועלולים להזיק לו, יבקש מגוי להפסיק את פעולתם. אין גוי בנמצא ואין אפשרות להוציא את התנור מן החדר או להסיט את כיוון האוורור לצד אחר, וגם לא ניתן להעביר את החולה לחדר אחר מבלי לגרום לו טרחה יתירה - מותר להנמיך את הלהבה של התנור, ואם אין די בכך, אף להפסיק פעולתם 186. ואם אפשר, יעשה כל הפעולות של הפעלה או הפסקה בשינוי - כגון בגב האצבע או גב היד 187, וראה לעיל סע' ה.

חולה שאין בו סכנה

 

קכ. בארצות הקרות, כשמצטערים מחמת הקור, מותר בשבת לומר לגוי להדליק את ההסקה. ואם ישנם ילדים קטנים בבית או שיש חולה, אף שאין בו סכנה, מותר לומר לגוי להדליק את ההסקה גם כשהקור אינו גדול כל כך עד שהגדולים מצטערים 188. והוא הדין לגבי הפעלת מאוורר חשמלי (ונטילאטור) או מזגן אויר בימות הקיץ החמים 189.

 

184. שמירת שבת כהלכתה שם סע' פג.

185. שם סע' פו.

186. שם סע' פה ו-פו.

187. שם.

188. שם פרק ל"ח סע' ח.

189. שם סע' ט.