תרופות

 

חולה שיש בו סכנה

 

קכא. מותר לחולה שיש בו סכנה להשתמש בתרופות גם אם אינן הכרחיות להצלתו מהסכנה, כגון כדור להרגעת כאב הבא מן השיניים (דדינו לענין זה כחולה שאין בו סכנה, שמותר בתרופה אם אין בו חילול שבת דאורייתא), אלא שבמקרה זה יש להיזהר שלא לחלל את השבת באיסורי תורה לצורך זה, כגון לבקש מרופא יהודי שיכתוב מרשם 190.

 

קכב. חולה שיש בו סכנה הסובל בדרכי הנשימה והתברר בשבת שהוא זקוק להפעלת מכשיר אדים, מותר להשתמש במכשיר כזה בין עם מים קרים ובין עם מים חמים (אם אפשר ישתמש במים חמים שכבר נמצאים על האש מערב

שבת) 191.

 

קכג. חולה הסובל מתעוקת חזה (angina pectoris) בזמן מאמץ וקשה עליו לקיים מצות עונה, מותר לו לקחת בליל שבת תרופה כדי שיוכל לקיים את המצוה 192.

 

קכד. חולה סוכרת המקבל אינסולין בשיטה של עירוי תת-עורי מתמיד או המזריק לעצמו מספר פעמים ביום, ועליו לבדוק בכל פעם את רמת הסוכר בדם כדי לדעת כמה אינסולין להזריק לעצמו, מותר לו להשתמש ב"גלוקומטר" וידליקו בשינוי (בגב האצבע או בגב היד) 193.

 

חולה שאין בו סכנה

 

קכה. מותר גם לחולה שאין בו סכנה לקחת תרופות. כל תרופה הרי היא מוקצה בשבת וביום-טוב, אפילו אם טעמה אינו מר, ואסור לטלטלה כי אם לצורך החולה. היה חולה מבעוד יום, הרי מכיון שדעתו על התרופה, איננה מוקצה ומותר לטלטלה. מותר לקרוע את נייר העטיפה שמסביב לתרופה, אבל לא יקרע במקום האותיות 194.

מותר לפורר כדור 195. גם מותר לחתוך כדור או פתילה לשני חלקים שוים, במטרה להשתמש רק במחצית 196, וזאת אפילו במקום המסומן ע"ג התרופה 197.

 

קכו. לעומת מה שכתבנו לעיל (סע' קכא) לגבי חולה שיש בו סכנה, הרי חולה שאין בו סכנה, אף כי מותר לקחת תרופות, בכל זאת לא התירו לו כל תרופה אחרת שהוא זקוק לו בשל מיחוש אחר אשר יש לו, כגון הסובל משפעת אל לו לקחת כדור להרגעת כאב קל בשיניו 198.

 

קכז. מותר להזריק, אפילו לחולה שאין בו סכנה, זריקה תת-עורית או תוך-שרירית 199. מותר לקרוע את נייר העטיפה שמסביב למזרקים, שקיות וכו', ואף מותר לחתוך במקום המיוחד לכך. לא יקרע במקום האותיות 200 אך מותר לקרוע בין שתי אותיות של מלה אחת 201. אסור לנקות את מקום ההזרקה בצמר גפן ספוג בחומר חיטוי אלא ישתמש בבד סינטטי שאינו סופג או ישפוך את הכוהל על מקום ההזרקה ואחרי כן ינגבו בצמר גפן 202. ישתדל להשתמש במזרק שכבר מחוברת לו מבעוד יום מחט מתאימה, ובשעת הדחק מותר גם לחבר מזרק למתט מתאימה 203.

 

קכח. אשה אשר צריכה לקחת תרופות במשך כמה ימים רצופים כדי לאפשר לה להרות, או למנוע הריון (על פי היתר ממורה הוראה מוסמך) - מותר לה לעשות כן מבלי להפסיק נטילתן בשבת 204.

 

קכט. אשה המקבלת יום יום זריקות פרוגסטרון (progesterone), תקבל את הזריקה של שבת במוצאי השבת ואין היתר לקבל את הזריקה ביום השבת עצמו. ואם חל יום-טוב ביום הששי או ביום הראשון, וכל שכן אם שני ימי ראש השנה קודמים לשבת, עליה לקבל זריקות עם טווח פעולה ארוך (depot), בימים ראשון ורביעי באותו שבוע.

 

קל. אם החולה יודע, לפי סימנים מסוימים, שאם לא יקח כעת תרופות יסבול מכאבים חזקים, מותר כבר לקבל טיפול מונע. לכן, חולה הסובל מהתקפים של מיגרינה שתחילתה בכאב ראש קל או שמקבל סימני התראה בעיניים - מותר לו להקדים ולקבל טיפול כדי למנוע את ההתקף 205.

 

קלא. הסובל מטחורים, מותר לו לקחת בשבת תרופה המונעת עצירות 206. מותר לו להשתמש בשבת בפתילה כטיפול בטחורים כשסובל מכאבים 207. אם יש דימום בזמן היציאה, נכון שירחץ עצמו במים. ואם אי אפשר לעשות זאת, מותר לנקות בנייר כי זורקו מיד לאחר מכן 208.

 

קלב. במקרה של דלקת בעין, גם לא חריפה, מותר להשתמש בטיפות עיניים או אפילו במשחה 209.

 

מצטער הרבה ומיחוש בעלמא.

(ראה לעיל סע' יד ו-טו).

 

קלג. הכואב כאב קל אסור לו לקחת שום תרופה, אך אם הכאב חזק ובעטיו הוא שוכב או נחלש כל גופו, מותר לו לקחת תרופות 210.

 

קלד. הסובל מנזלת או משיעול אסור לו לעשות שום טיפול לרפואה. אולם אם מיחושים אלה הם חזקים עד שחש בכל גופו ונאלץ לשכב, מותר לו לקתת תרופות 211.

 

קלה. אסור לשתות תרופה 212, להניח פתילה בפי הטבעת 213 או לעשות חוקן 214 כדי לטפל בעצירות, אם לא שמצטער כל גופו 215.

190. שם פרק ל"ב סע' נו.

191. שם פרק ל"ז סע' טו.

192. שו"ת מנחת יצחק ח"א סי' קח. וראה בשמירת שבת כהלכתה פרק ל"ד הע' פא.

193. שמעתי מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל.

194. שמירת שבת כהלכתה פרק ל"ג סע' ד.

195. דאין טחינה אחר טחינה - או"ח סי' שכא סע' יב ברמ"א ופרי מגדים מ"ז ס"ק י. שמירת שבת כהלכתה שם.

196. ואין בזה משום איסור מחתך, דאף שמקפיד על המידה, מ"מ מלאכת מחתך שייכת רק אם רוצה להשתמש אח"כ בדבר החתוך, אך לא כשרוצה לבלוע דחשיב כאוכל. וגם פתילה שרוצה אח"כ להכניסה לתוך הגוף חשיב לענין זה כאוכל. ועוד, שעיקר הקפידא היא לכמות של התרופה אך לא למידה, ויש שלאחר שכבר נחלק לא איכפת ליה אם יתפורר לב' או לג' חלקים, וגם בתחילה

אינו מקפיד על מידת האורך והרוחב, שהרי לא איכפת ליה אם החתך יהיה באורך, ברוחב או באלכסון - שס, בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל.

197. כי מטרת הסימון הינה רק להקל על שבירת או חלוקת התרופה - שמעתי מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל.

198. שם פרק ל"ג סע' ה.

199. שם סע' ז.

200. שם פרק ל"ג סע' ד ופ"ט סע' ד.

201. שם פ"ט הערה מח.

202. שם סע' י.

203. ראה מה שכתב הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בשמירת שבת כהלכתה ח"ג פרק ל"ה הערה סג, וכן שמענו ממורנו ורבנו הגאון זצ"ל. וע"ע בשמירת שבת כהלכתה פרק ל"ג הערה מג ובנשמת אברהם כרך א או"ח סי' שיג ס"ק א ושם עמ' שנה-שסד. וראה בשו"ת אור לציון ח"ב פרק ל"ו סע' יט שאוסר.

204. שמירת שבת כהלכתה פרק ל"ד סע' יט.

205. ראה שם סע' טז.

206. שו"ת ציץ אליעזר חי"א סי' לז, מובא בנשמת אברהם כרך א או"ח סי' שכח סע' כב (עמ' קפא).

207. שם ח"ח סי' טו פ"י אות ה.

208. כתב לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

209. שמירת שבת כהלכתה פל"ד סע' ח והע' מ.

210. שם סע' ג.

211. שם סע' י.

212. או"ח סי' שכח משנ"ב ס"ק קיח ו-קמ.

213. שם סי' שכח סע' מט.

214. שם במשנה ברורה ס"ק קנ.

215. ראה בשמירת שבת כהלכתה פרק ל"ד סע' יא ופרק ל"ג סע' יב.