קידוש

 

קצב. חולה - בין גבר בין אשה - המאושפז בבית החולים, חייב לדאוג להכין יין או מיץ ענבים [לפחות 86 סמ"ק (ולדעת החזו"א 150 סמ"ק)] 318 לקידוש, וישתה ממנו לפחות 44 סמ"ק 319. צריך לשמור את היין ממגע של גוי 320 או של יהודי שהינו מומר לחלל שבת בפרהסיא 321, או ישתמש ביין מבושל שאינו נאסר במגע כזה 322.

 

קצג. יקדש בכוס נאה ולא ישתמש בכוס העומדת לשימוש חד-פעמי, אם אפשר 323.

 

קצד. אין לו יין לקידוש בלילה - יקדש על לחם משנה 324. ואם אין לו שתי ככרות שלמות או אף שתי פרוסות, יכול לקדש אפילו על כזית לחם (לפחות 27 גרם) 325. ואם גם לחם אין לו - יקדש על שתי עוגות שלמות מחמשת מיני דגן, ואם אין לו אלא עוגה שלמה אחת או רק פרוסות עוגה, יקדש עליהן. אין לו גם זה - יקדש על כל משקה אחר שרגילים לשתות באותו מקום כמשקה חשוב (כגון בירה) 326.

 

קצה. כשמקדש, בדיעבד, על עוגה, טוב אם יקבע סעודתו עליה, דהיינו שיאכל שיעור סעודה קבועה של ערב או של בוקר [כשכמות העוגה שוה לכמות הלחם שהיה אוכל בסעודה שעיקרה לחם 327], כי אז יטול ידיו כדין נטילת ידים לסעודה ויברך "על נטילת ידים". ויקח שתי עוגות שלמות ללחם-משנה ויקדש עליהן כדין קידוש על הלחם, כלומר עם ברכת "המוציא". ויברך ברכת

המזון 328.

גם אם אין לו אלא עוגה שלמה אחת, או רק פרוסות עוגה, יקדש עליהן כנ"ל. ובדיעבד, אם אין לו עוגה כדי קביעת סעודה, יקדש מבלי לקבוע סעודה, ויברך ברכת "מזונות" לפני ברכת הקידוש 329.

קצו. בקידוש הבוקר, אם אין לו יין יכול לקדש על בירה או מיץ טבעי 330 (וכמובן שלא יסחט את הפרי בשבת). ואם גם זה אין לו, יקדש בשבת בבוקר גם על כוס חלב, כוס קפה או אפילו על כוס תה מתוק 331. בשעת הדחק, כשאין לו כל משקה מלבד מים, יקדש על לחם-משנה או לפחות על שתי פרוסות לחם שכל אחת מהן היא בגודל כזית. ובדיעבד יכול לקדש אפילו על פרוסת לחם אחת בגודל כזית (לפחות 27 גרם), לפני שיאכל את סעודתו, ויכוון בכל אלה לשם קידוש של שחרית. ובדיעבד, כשאין לו לחם, יקח עוגה שלמה ויברך עליה ברכת "מזונות" לפני שיאכל את סעודתו 332.

 

קצז. חולה השוכב בבית החולים ואין לו יין, לחם או כל משקה חשוב אחר לקדש עליו קידוש בליל שבת או בשבת בבוקר, וגם אין לו ממי לשמוע קידוש, רשאי הוא ואף מחוייב לאכול את מאכלו בלא קידוש 333.

 

קצח. חולה שאינו יכול לשתות שיעור יין של "כמלוא לוגמיו" או לשתותו תוך שיעור של "בכדי אכילת פרס" (4 דקות), יטעם מעט ויתן לחברו (שהחולה הוציאו בברכת היין) לשתות כשיעור, אך אם אינו יכול לשתות יין כלל וכלל, מוטב שלא יקדש על דעת שישתה חברו, אלא יקדש על הפת או יצא ידי חובה בקידוש של חברו 334.

 

קצט. חולה שאינו יכול לאכול לחם כשיעור 335 או לשתות יין כשיעור 336, ואין לו מי שיוציאנו ידי חובת קידוש - יכוין לקיים מצות קידוש של שבת בתפילת שמונה עשרה של ליל שבת ויאכל את ארוחתו בלי לקדש 337. ואם אינו יכול לאכול כזית בכדי אכילת פרס, דינו כאילו אין לו יין ולחם, שפטור מקידוש 338.

 

ר. חולה שלא היה יכול לשמוע קידוש בלילה, או ששמע קידוש אך לא יכול היה לאכול לחם וגם לא מזונות, וגם לא לשתות יין כשיעור (והרי לא קיים את המצוה של קידוש במקום סעודה - ראה להלן סע' רג) - יקדש למחרת ביום שבת (אם יכול לאכול לחם או מזונות), בנוסח הקידוש של ליל שבת, אך בלי לומר "ויכולו" 339.

 

רא. והוא הדין אם לא קידש בליל יום-טוב, יאמר בשחרית כל הקידוש של ליל יום-טוב 340. ויברך "שהחיינו" בלילה, אף בלי כוס, ואם לא ברך בלילה - יברך ביום בשעת הקידוש 341.

 

רב. חולה שמאכילים אותו באמצעות צינור הנכנס דרך הגרון (זונדה) או דרך דופן הבטן גסטרוסטומיה), פטור מקידוש וכן מלברך לפני ואחרי אכילתו 342, אך מה טוב שישמע קידוש והברכות מחברו שמקדש ומברך לעצמו 343.

 

רג. אין קידוש אלא במקום סעודה 344 ובזמן הסעודה 345 ולכן צריך לאכול

מיד 346 ולא יפסיק, אפילו לזמן קצר 347. אך חולה המקדש ובדעתו לאכול מיד ומסיבות לא תלויות בו אכל מאוחר יותר (כגון שיש איחור בהגשת האוכל או שבאו לטפל בו וכו') - יצא ידי חובתו, והוא שלא עקר ממקומו בין הקידוש לסעודה 348 או אפילו יצא על דעת לחזור למקומו 349.

 

רד. חולה הצריך לאכול עוגה בשבת בבוקר קודם שיתפלל, יקדש לפני שיאכל. וטוב אם יאמר תחילה לפחות את ברכת התורה ואת הפרשה הראשונה של קריאת שמע. אך אם אוכל רק פירות, לא יקדש 350.

 

רה. חולה (גבר או אשה) שלא אכל סעודת שבת בליל שבת יאכל שלש סעודות ביום השבת 351. רהוא הדין ביום טוב, אם לא אכל בליל יום -טוב צריך לאכול שתי סעודות למחרת היום 352.

 

 

 

318. ראה בשמירת שבת כהלכתה פרק מ"ז סע' ט.

319. או"ח סי' רעא סע' יג וביאור הלכה שם ד"ה והוא.

320. יו"ד סי' רעב סע' ב.

321. או"ח סי' שפה סע' ג ומשנה ברורה ס"ק ד.

322. יו"ד סי' קכג סע' ג. שמירת שבת כהלכתה פרק מ"ז סע' יט.

323. שמירת שבת כהלכתה פרק מ"ז סע' יא.

324. או"ח סי' רעב סע' ט.

325. או"ח סי' רעד משנה ברורה ס"ק ב. וראה בנשמת אברהם כרך ד חאו"ח סי' תעה סוס"ק א (עמ' ע) מדוע מודדים במשקל אך לא בנפח.

326. שמירת שבת כהלכתה פרק נ"ג סע' ז ו-יח.

327. או"ח סי' קסח סע' ו ומשנה ברורה ס"ק כד. וראה בשמירת שבת כהלכתה פרק נ"ג סע' יח ופרק נ"ד סע' לא.

328. או"ח שם.

329. שמירת שבת כהלכתה פרק נ"ג סע' יח.

330. שם פרק נ"ג סע' ט.

331. שם סע' יא.

332. שם סע' יב.

333. שם סע' יד וראה שם בהערה נ.

334. שמירת שבת כהלכתה פרק מ"ח סע' יד.

335. דהיינו לכתחלה צריך שיאכל פת כשיעור ביצה (54 גרם) תוך כדי הזמן של "אכילת פרס" (כ- 4 דקות לכל 27 גרם) ובדיעבד סגי אף ב"כזית" (27 גרם) תוך כדי זמן הנ"ל.

336. דהיינו לכתחלה ישתה רביעית (86 סמ"ק, ולדעת החזו"א 150 סמ"ק) לבד מטעימת יין הקידוש שהוא כמלוא לוגמיו (44 סמ"ק), ובדיעבד, ישתה בסך הכל רק רביעית אחת, אך ע"ש במשנה ברורה דאין להקל לצאת ידי קידוש ע"י שתיית יין רק במקום הדחק.

337. עיין בשערי תשובה סי' רעב ס"ק ב, משנה ברורה סי' רפט ס"ק י ושו"ת אגרות משה או"ח חלק ב סי' כו ד"ה ובדבר.

338. כתב לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א וראה לשונו בשמירת שבת כהלכתה פרק מ סע' מז.

339. כתב לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

340. או"ח סי' רצא משנה ברורה ס"ק ה.

341. כתב לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א מהא דעירובין מ ע"ב.

342. שמעתי ממו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א. וראה בנשמת אברהם כרך א או"ח סי' רי ס"ק א (עמ' צג).

343. שו"ת מחזה אברהם ח"א סי' לב. שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' לה.

344. או"ח סי' רעג סע' א.

345. רמ"א סי' רעג סע' ג ומשנה ברורה ס"ק יד.

346. רמ"א שם סע' ג.

347. משנה ברורה ס"ק יב.

348. משנה ברורה ס"ק יג. שמירת שבת כהלכתה פרק נ"ג סע' טז. וראה בנשמת אברהם כרך א או"ח סי' רעג סוס"ק א הערה 7 (עמ' קיג) בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל ומו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

349. משנה ברורה ס"ק יב.

350. שמירת שבת כהלכתה פרק נ"ב סע' יב.

351. או"ח סי' רצא ברמ"א.

352. משנה ברורה שם ס"ק ה. וראה פרטי דינים בשמירת שבת כהלכתה פרק נ"ו סע' ה.