קידוש

 

קכד. רופא - והוא הדין רופאה - העובד בבית החולים, חייב לדאוג להכין יין או מיץ ענבים [לפחות 86 סמ"ק (ולדעת החזו"א 150 סמ"ק)] 217 לקידוש, וישתה ממנו לפחות 44 סמ"ק 218. צריך לשמור את היין ממגע של גוי 219 או של יהודי שהינו מומר לחלל שבת בפרהסיא 220, או ישתמש ביין מבושל שאינו נאסר במגע כזה 221. אין לו יין לקידוש בלילה - יקדש על לתם משנה 222 ואם אין לו שתי ככרות שלמות או אף שתי פרוסות, יכול לקדש אפילו על כזית לחם 223. ואם גם לחם אין לו יקדש על שתי עוגות שלמות מחמשת מיני דגן, ואם אין לו אלא עוגה שלמה אחת או רק פרוסות עוגה, יקדש עליהן. אין לו גם זה - יקדש על כל משקה אחר שרגילים לשתות באותו מקום כמשקה חשוב (כגון בירה) 224 בקידוש הבוקר, אם אין לו יין יכול לקדש על בירה או מיץ טבעי 225 (וכמובן שלא יסחט את הפרי בשבת). ואם גם זה אין לו, יקדש בשבת בבוקר גם על כוס חלב, כוס קפה או אפילו על כוס תה מתוק 226. בשעת הדחק, כשאין לו כל משקה מלבד מים, יקדש על לחם-משנה או לפחות על שתי פרוסות לחם שכל אחת מהן היא בגודל כזית. ובדיעבד יכול לקדש אפילו על פרוסת לחם אחת בגודל כזית, לפני שיאכל את סעודתו, ויכוון בכל אלה לשם קידוש של שחרית. ובדיעבד, כשאין לו לחם, יקח עוגה שלמה ויברך עליה ברכת "מזונות" לפני שיאכל את סעודתו 227.

 

קכה. כשמקדש, בדיעבד, על עוגה, טוב אם יקבע סעודתו עליה, דהיינו שיאכל שיעור סעודה קבועה של ערב או של בוקר [כשכמות העוגה שוה לכמות הלחם שהיה אוכל בסעודה שעיקרה לחם 228], כי אז יטול ידיו כדין נטילת ידים לסעודה ויברך "על נטילת ידים". ויקח שתי עוגות שלמות ללחם-משנה ויקדש עליהן כדין קידוש על הלחם, כלומר עם ברכת "המוציא". ויברך ברכת

המזון 229. אבל גם אם אין לו אלא עוגה שלמה אחת, או רק פרוסות עוגה, יקדש עליהן כנ"ל. ובדיעבד, אם אין לו עוגה כדי קביעת סעודה, יקדש מבלי לקבוע סעודה, ויברך ברכת "מזונות" לפני ברכת הקידוש 230.

 

קכו. אם אין לו יין, לחם או משקה חשוב אחר לקדש עליו קידוש בליל שבת או בשבת בבוקר, חייב לאכול ללא קידוש 231.

 

קכז. יקדש בכוס נאה ולא ישתמש בכום העומדת לשימוש חד-פעמי, אם אפשר 232.

 

קכח. רופא שנקרא לחולה תיכף אחרי שקידש, אם הדבר לא בהול, יאכל לפחות כזית עוגה - דהיינו 27 גרם 233, או ישתה רביעית יין בנוסף ליין ששותה לשם קידוש (היינו 130=86+44 סמ"ק) 234 (רצוי מיץ ענבים כדי שלא ישתכר!), או לפחות ישתה רביעית אחת של יין (86 סמ"ק)235. אם עשה כן, אזי כשחוזר יוכל לאכול סעודתו בלי לחזור ולקדש. אולם אם לא הספיק לשתות מהיין כשיעור הנ"ל, אזי כשהוא חוזר צריך לחזור ולקדש על היין 236, אם היה לו היסח הדעת או יצא לגמרי מן המקום בו קידש 237.

 

קכט. אם נקרא באמצע אכילתו, והיא סעודת לחם, חמשת מיני דגן, ולדעה אחת אף פירות משבעת המינים שברכה אחרונה שלהם "מעין שלש" 238, יוכל להמשיך אכילתו כשחוזר, ואינו צריך לברך ברכת המזון 239 וגם לא ברכת "המוציא" (לפני שהוא ממשיך בסעודתו) 240, אפילו אם הסית דעתו מסעודתו 241. וכל זה דוקא לאחר שכבר אכל כזית ונתחייב בברכת המזון 242.  יטול ידיו שנית 243, אבל לא יברך "על נטילת ידים" 244 ואם נגע במקומות מטונפים, יברך 245. וראה בבן איש חי 245* שגם בזה לא יברך.

 

קל. לאחר גמר הטיפול בחולה, אם אין הרופא רוצה להוסיף ולאכול, אזי צריך לכתחילה 246 לחזור למקום שבו אכל, ואם עדיין לא עבר שיעור עיכול - שבאכילה מועטת היא 72 דקות 247, יברך ברכת המזון (או ברכת "מעין שלש" על מיני דגן כגון עוגה). וכתב לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א: או, אם לא היה היסח הדעת, יאכל מעט במקומו השני, ויברך ברכה אחרונה, עכ"ל. ולגבי פירות משבעת המינים שמברך אחריהם "מעין שלש", לכתחילה גם יחמיר לברך דווקא במקום שבו אכל 248. ואם כבר עבר זמן כשיעור עיכול, לא יברך ברכה אחרונה כלל 249.

 

קלא. התפלל תפלת שחרית אך טרם התפלל מוסף, אין לאכול ללא קידוש. ומותר לו לקדש ולשתות יין ויאכל לחם או עוגה שיעור כביצה (54 גרם) אך לא יותר, או פירות אפילו הרבה. אם אין לו זמן, ישתה רביעית יין בנוסף לקידוש (סה"כ 130 סמ"ק - ראה לעיל, רצוי מיץ ענבים כדי שלא ישתכר!) ואח"כ יאכל פירות. אם גם זה בלתי אפשרי, די לשתות כל הכוס של קידוש, שמחזיק רביעית (86 סמ"ק), ובכך יוצא גם ידי חובת קידוש במקום סעודה 250. אם אין לו במה לקדש, מותר לאכול פירות 251, ואם אלו לא יספיקו לו, מותר גם לאכול לחם (והוא הדין עוגה) לפי הצורך, כדין מי שחלש לבו 252.

 

קלב. היה טרוד בעבודתו ולא יצא ידי חובת קידוש בלילה, או ששמע קידוש אך לא היה יכול לאכול לחם או מזונות, וגם לא שתה יין כדלעיל - יקדש למחרת ביום השבת בנוסח הקידוש של ליל שבת, אך בלי לומר "ויכולו" 253.

            והוא הדין אם לא קידש בליל יום-טוב, יאמר בשחרית כל הקידוש של יום-טוב של אמש 254. וכן יברך "שהחיינו" בלילה, אפילו בלי כוס, ואם לא בירך בלילה - יברך ביום בשעת הקידוש 255.

                       

קלג. אחד אנשים ואחד נשים חייבים בשלש סעודות בשבת 256 ובלחם משנה 257. ביום-טוב האנשים חייבים בשתי סעודות, והנשים - יש אומרים שגם הן חייבות בהן ויש אומרים שאינן חייבות כלל 258.

 

קלד. רופא או רופאה שלא הספיקו לאכול סעודת שבת בליל שבת יאכלו שלש סעודות ביום השבת 259. והוא הדין ביום-טוב - מי שלא אכל בליל יום-טוב צריך לאכול שתי סעודות למחרת היום 260.

 

קלה. רופא או רופאה שהיו עסוקים ולא אכלו לחם בסעודת ליל שבת, יאכלו שלוש סעודות ביום השבת 261. שתים הראשונות יש לקבוע על הלחם ואילו את הסעודה השלישית רצוי גם לקבוע על הלחם, אך יוצאים גם במיני מזונות או בשר ודגים, ולפחות יאכלו פירות 262.

            ביום-טוב, אם לא אכל לחם בסעודת הלילה יאכל שתי סעודות למחרת היום ויקבען על הלחם 263.

 

217. ראה שם פרק מ"ז סע' ט.

218. או"ח סי' רעא סע' יג וביאור הלכה שם ד"ה והוא.

219. יו"ד סי' רעב סע' ב.

220. או"ח סי' שפה סע' ג ומשנה ברורה ס"ק ד.

221. יו"ד סי' קכע סע' ג. שמירת שבת כהלכתה פרק מ"ז סע' יט.

222. או"ח סי' רעב סע' ט.

223. או"ח סי' רעד משנה ברורה ס"ק ב.

224. שמירת שבת כהלכתה פרק נ"ג סע' ז ו-יח.

225. שם סע' ט.

226. שם סע' יא.

227. שם סע' יב.

228. או"ח סי' קסח סע' ו ומ"ב ס"ק כד. וראה בשמירת שבת כהלכתה פרק נ"ג סע' יח ופרק נ"ד סע' לא.

229. או"ח שם.

230. שמירת שבת כהלכתה פרק נ"ג סע' יח.

231. שם סע' יד.

232. שם פרק מ"ז סע' יא.

233. או"ח סי' רעג משנה ברורה ס"ק כא.

234. שם סע' ה ומשנה ברורה ס"ק כב.

235. שם סע' ה וסי' רעא משנה ברורה ס"ק עח.

236. סי' רעא משנה ברורה ס"ק עח.

237. כתב לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

238. בן איש חי שנה א פ' בהעלותך סע' ג, וכן ראה באו"ח סי' קעח סע' א במשנה ברורה ס"ק מה.

239. או"ח סי' קעח משנה ברורה ס"ק כו.

240. רמ"א סי' קעח סע' א. בן איש חי שנה א פ' בהעלותך סע' ב. כף החיים סי' קעח ס"ק יד. וראה בנשמת אברהס כרך א או"ח סי' קעח (עמ' פד).

241. ראה בנשמת אברהם כרך א או"ח סי' קעח, הערה 12, מה שכתב לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל.

242. שמעתי מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל.

243. או"ח סי' קסד סע' ב וסי' קע סע' א ומשנה ברורה ס"ק ט.

244. בן איש חי שנה א פ' אחרי סע' כא. משנה ברורה סי' קעח סע' א בביאור הלכה ד"ה צריך. וראה פרטי דינים בנשמת אברהם כרך א  או"ח סי' קעח ס"ק א (עמ' פו).

245. כתב לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

245*) שם ופ' בהעלותך סע' ח.

246. ראה סי' קפד משנה ברורה ס"ק ז.

247. או"ח סי' קפד משנה ברורה ס"ק כ.

248. או"ח סי' קעח סע' ה ומשנה ברורה ס"ק מה.

249. או"ח סי' קסד משנה ברורה ס"ק כ.

250. או"ח סי' רפו סע' ג ומשנה ברורה ס"ק ז.

251. או"ח שם.

252. משנה ברורה שם ס"ק ט. שמעתי ממו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

253. או"ח סי' רעא סע' ח ומשנה ברורה ס"ק מ.

254. סי' רצא מ"ב ס"ק ה.

255. כתב לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א מהא דעירובין מ ע"ב.

256. או"ח סי' רעד משנה ברורה ס"ק א וסי' רצא סע' א ו-ו.

257. סי' רעד משנה ברורה ס"ק א וסי' רצא סע' ו בביה"ל ד"ה נשים.

258. שמירת שבת כהלכתה פרק נ"ד סע' כח.

259. או"ח סי' רצא ברמ"א.

260. משנה ברורה שם ס"ק ה.

261. שם.

262. סי' רצא סע' א ברמ"א.

263. שם סע' ה וראה פרטי דינים בשמירת שבת כהלכתה פרק נ"ו סע' ה.