הערותיו של הראשון לציון הרב הראשי לישראל
מרן הג"ר עובדיה יוסף שליט"א
בסימן מז סעיף יב. הביא בסוף דבריו
להלכה דברי הגאון רבי עקיבא איגר, שאם ישן ביום שינת קבע ובלילה שאחריו היה ניעור
כל הלילה, לכולי עלמא צריך לברך ברכות התורה, שברכת אהבת עולם של ערבית אינה
פוטרתו אם לא למד מיד אחר התפלה. ולכאורה יש להקשות, שהרי כתב הרשב"א
בחידושיו (ברכות יא ב) בשם הראב"ד, שלפי גירסת הירושלמי "והוא שקרא על
אתר", גם כשקרא קריאת שמע אחר ברכת אהבת עולם יצא ידי חובת ברכות התורה. וכן
כתב בארחות חיים (הלכות תלמוד תורה אות א', דף סא ע"ב). וכן כתב המאירי ברכות
שם. וכן כתבו הרא"ה והרשב"ץ שם. נמצא שעדיין לא יצאנו מידי ספק ברכות,
דשמא נפטר מברכות התורה באהבת עולם של ערבית כיון שקרא קריאת שמע מיד. ויש לומר
שיש כאן ספק ספיקא, שמא הלכה כנוסחת הירושלמי האחרת, "והוא ששנה על
אתר", ובעינן משנה וגמרא דוקא, וכן פסק רבינו ירוחם. וכן כתבו הרבה אחרונים
(ועיין בשו"ת יחוה דעת חלק ד' סימן ה' מש"כ בזה באורך). ואם כן קריאת
שמע לא מהני בזה. ושמא הניעור כל הלילה צריך לברך אחר עלות השחר, שהיום גורם
לברכות התורה, ומכיון שיש אומרים שברכות התורה מדאורייתא (הרמב"ן והמאירי
והחינוך והרשב"ץ, וכן הסכימו הפרי חדש והשאגת אריה), לפיכך מהני בזה ספק
ספיקא גם לענין ברכות, וכמו שכתב כיוצא בזה התרומת הדשן (סימן לז) שהובא להלכה
בבית יוסף ובשלחן ערוך (סימן תפט). ועיין עוד בשו"ת מכתם לדוד (חלק אורח חיים
סי' ג). וראה עוד במש"כ בזה בשו"ת יביע אומר חלק ה' (חלק אורח חיים סימן
ו אות ה). ומכל מקום להלכה אנו נוהגים בפשיטות כדברי רוב הפוסקים,- שהניעור כל
הלילה מברך ברכות התורה שחרית, וכמש"כ בשו"ת יביע אומר שם. ובמקום מנהג
לא אמרינן ספק ברכות להקל, וכמו שכתבו התרומת הדשן (סימן לד) והאחרונים.