הערותיו של הראשון לציון הרב הראשי לישראל
מרן הג"ר עובדיה יוסף שליט"א
בסימן ריט סעיף ו. בדבר מי שאיחר לברך
הגומל, שדעת הרמב"ן והרשב"א שאין לברך הגומל אחר חמשה ימים, והטור
והשלחן ערוך פסקו שמברך כל זמן שירצה, הנה דנתי בזה בשו"ת יביע אומר חלק ג
סימן טז, שלכאורה הלכה רווחת בידינו שספק ברכות להקל אפילו נגד מרן, ואפילו נגד
רוב הפוסקים, וכמו שכתבו הדבר משה חלק א (סימן לח), והזכור לאברהם (דף יח
ע"ב), ובספרו חסד לאברהם (סימן יח). וכן כתב הגאון הראשון לציון בשו"ת
מעשה אי"ש (חלק יורה דעה סימן טו), ועוד. מכל מקום כאן פשט המנהג כדברי מרן
השלחן ערוך לברך כל זמן שירצה, ובמקום מנהג אין לומר ספק ברכות להקל. וכן כתב
הרה"ג רבי יעקב סופר בספר כף החיים. אך מה שסיים מר בדברי השטה מקובצת, שאם
אינו מוצא עשרה לברכת הגומל, ממתין עד שלשים יום, שמא יוכל לקיים המצוה כהלכתה
בעשרה, "מכאן ואילך מברך אפילו ביחיד", ע"כ. הנה אף על פי שכן כתבו
הרא"ה והר"א אלאשבילי (בברכות נד ב), שאין צריך עשרה אלא רק למצוה
ולכתחלה, אבל רבינו יונה והמאירי ורבינו ירוחם סבירא להו שצריך עשרה לעיכובא. וכן
דעת מרן הבית יוסף, ולכן כשאין עשרה אין לברך, דספק ברכות להקל. וכן פסקו בספר
בירך את אברהם (דף סח ע"ב), ובספר פני יצחק אבולעפייא חלק א (הלכות ברכות אות
סט). ועוד. וכן עיקר.