הערותיו של הראשון לציון הרב הראשי לישראל
מרן הג"ר עובדיה יוסף שליט"א
בסימן רעא סעיף יד. מה שכתב מר להסתמך
על מה שכתב בספר כרם שלמה, שאף בהרהור יוצאים ידי חובת קידוש, כי במגילה (יח א)
אמרו גבי זכירת עמלק, זכור בפה ואל תשכח בלב, אם כן בקידוש שלא נאמר אלא זכור את
יום השבת, די בהרהור הלב. הנה כדברי הכרם שלמה כתב הפרי מגדים (סימן רעא, אשל
אברהם סק"ב). וכן כתב בשמו בספר כף החיים שם סק"י. וכן פסק בפשיטות
בשו"ת קונטרס התשובות סימן יד. אולם נעלם מכולם דברי התורת כהנים (בריש פרשת
בחקותי) : "זכור את יום השבת, יכול בלב, כשהוא אומר שמור את יום השבת, הרי
שמירת הלב אמורה, הא מה אני מקיים זכור, שתהיה שונה בפיך", עי"ש. (וראה
עוד ברמב"ן פרשת כי תצא בפסוק זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים). ושוב ראיתי
להחיד"א בספר דבש לפי (מערכת ז אות כא), שהביא מה שכתב בספר מאורי אור, שאפשר
שמן התורה יוצאים ידי חובת קידוש בלב, ותפס עליו מדברי התורת כהנים הנ"ל
(וראה עוד בספרו ראש דוד דף סד ע"ד ודף סה סע"א). וראה עוד בשו"ת
קרן לדוד (סימן פה), ובספר מכתב לחזקיהו (דף לא ע"ד, ודף קו ע"ד), ובשדי
חמד (מערכת ז כלל יג), ובפתח הדביר (סימן רעא סק"ד), ובשו"ת רבי בצלאל
זאב שפראן חלק א (סימן ו), ואכמ"ל.