הערותיו של הגרא"י וולדינברג שליט"א
אב-בית-הדין הרבני האזורי בירושלים
בסימן פ"ה סוף סעיף ב. מביא בשם שו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי'
ס"ו שנשאל על אודות מיסייאנרים שהדפיסו תנ"ך שלנו ושיקוץ שלהם בכרך אחד
אם רשאים להסיר השיקוץ שלהם ללמוד מתוך התנ"ך, ושכותב לחלק בין כתבו נכרי או
יהודי אפיקורס שצריך לגונזם ובין יהודי מין שצריך לשורפן.
וברצוני
להעיר שציטטה זאת איננה משקפת מסקנתו של המהר"ם שיק ז"ל בתשובתו שם מה
שהסיק להלכה בזה, כי המהר"ם שיק מלבד מה שכותב כשלעצמו לצדד צדדי היתר אילולי
שמדברי האחרונים לא משמע כן, כותב בסיפא דדבריו שכל הויכוח בזה הוא אם המיסיאנרים
בעצמם הם המדפיסים אבל לפי הנראה אין הכת הרשעים ההם מדפיסים בעצמם אלא הם הבעלי
דברים ובעלי הדפוס אחרים הם והפועלים בעבודתייהו תדירו ואינם מכוונים לשם
ע"ז, וא"כ זה מחשב וזה עובד לא אמרינן, ורק להרמב"ן אפשר דאסור
משום שנקרא על שמם ומ"מ אין לאבדם דהרי הגוי שכ' שם כ' דיגנז, לכן מסיים
ופוסק בזה"ל : וה"נ אם יודע ויתברר שהפועלים אחרים הם אם כן ספריהם כשאר
ספרים שהדפיסו גוים, [קרינן בהו יאסור לאבדם עכ"ל. הרי דס"ל למהר"ם
שיק דלהלכה קרינן בהו, ורק מוסיף לאחר מיכן וכותב, דאבל למעשה בוודאי בעל נפש
ירחיק מהם [ואגב, בפלוגתא שבין הדברי חיים וחמיו שכבו' מזכיר בדבריו מכריע
המהר"ם שיק שם כחמיו כדיעו"ש].
וכהאמור
ס"ל גם הגר"ש קלוגר ז"ל בספרו שנות חיים בשו"ת סת"ם סי'
מב, דאם הם אין עושין בעצמם רק מדפיסים ע"י אחרים הר"ז דומה למה דאמרינן
דזה מחשב וזה עובד לא אמרינן, ולכן מסיים דדעתו נוטה להתיר ולמצוא בכך זכות לרבים
בלי ימצאו עון בלי דעת. וכהמהר"ם שיק מסיים גם הגרש"ק וכותב, דאבל בעל
נפש ודאי יזהר מהם ומספריהם ובפרט אם נדפסו מצורף לטמא יעו"ש ודאי ראוי ליזהר
בזה במה דאפשר עיי"ש [ויעוין בספר לקוטי תשובות ח"ס (לנדון תשכ"ה)
סי' פ"ב שנדפסה תשו' מעניינת מהמהר"ם שיק ז"ל מכתי"ק על אודות
ספרי הרמ"ד, ודעת הח"ס עליהם עיי"ש].
וכדאי
לציין שהרבה מגדולי הספרדים התירו לקרות בהם יעוין בשו"ת שער אשר ח"א
חיו"ד סי' טו, ושדי חמד מע' ד בפאת השדה סוף כלל לח, ויעוין עוד בשדי חמד מע'
ס' כלל ז שמביא גם מחמירים וכמו"כ ע"ש מזה בספרי צ"א ח"ט סי'
י' אות ה ובהשמטות במפתחות שם עיי"ש.