הערותיו של הגרא"י וולדינברג שליט"א
אב-בית-הדין הרבני האזורי בירושלים
לסי' רסג סעיף ג.בנוגע לאשה שמכניסים אותה לניתוח לפני כניסת השבת ויודעת
שתהיה מחוסרת הכרה עד אחר שיכבו הנרות אם מותר להדליק נרות-שבת.
הנה לדעתי מותרת לה להדליק בברכה כמו סומא שבמג"א
סק"ט, היות ונמצאת במקומה, ומה שמביא כבו' שיש להבדיל בין סומא שנהנית מהאור
בשבת ובין מקרה הנדון שאף אחד לא נהנה מנרות שבת שהודלקו, לא מובן החילוק, הא הטעם
בסומא מסביר המג"א מפני דהא נהנה ג"כ מהמאורות כמ"ש בסי' סט, ושם
כתוב הטעם מפני שרואין אחרים שיורוהו הדרך אשר ילך בה, וזהו איפוא גם הטעם כאן,
דעי"ז שיש נר אחרים רואים ומצילין אותה שלא תכשל בשום דבר [וכן מסביר בספר
לקוטי מהרי"ח]. וא"כ אותו הנימוק הרי יש גם כאן, דהגם ששוכבת מחוסר
הכרה, אבל על ידי אור הנר יוכלו לראות ולפקח עליה מדי פעם, ושלא יגרם לה שום
מכשול.