הערותיו של הגר"י זילברשטיין שליט"א

בסימן שט"ז ס"ק ב' כתב : שאיבת נוזל מחללי הגוף כגון מהחזה, הבטן או הפרקים מותר מהתורה, כי מפקד פקיד ולכן מותר לעשות זאת בשבת אפילו לחולה שאין בו סכנה.

לענ"ד יש לחוש בזה למלאכת "מכה בפטיש" וכדרך שכתב הרמב"ם ופסקו השו"ע שכ"ח כ"ח שמלאכת מכה בפטיש היא כוללת "מלאכת הרופא" ויעוין ברמב"ם פ"י שתמה הכס"מ הרי זה גמר מלאכה. ויפה תירץ האבן האזל משיטת הרמב"ם שכל מלאכה שצריך לה "אומן" הרי זה בכלל מכה בפטיש אף שאינה גמר מלאכה וכך מבואר בירושלמי שכל מלאכה שאין לה אב בל"ח מלאכות שבת אבל צריכה לאומן הרי היא בכלל מכה בפטיש וביחוד הוצאת ליחה שהיא תיקון גדול וגמר מלאכה. ויעיין משנ"ב שכ"ח צ' דהוצאת ליחה "אינה גמר מלאכה וא"א לבא לידי חיוב מכה בפטיש". אבל הוצאת הליחה כמדומני שהיא גמר מלאכה וביחוד לפי פירושו של אבן האזל שכל מלאכת "אומן" היא גם מלאכת מכה בפטיש. אמנם מי שנשמטה ידו אינה "מלאכת הרופא" בין שיכולה לבד להכנס למקומה כמו"כ עשיית זריקה בימנו היא לא פעולה מיוחדת והרי היא בבחינת "לקיחת-תרופה" אולם הוצאת ליחה יתכן שיש בזה חשש מכה בפטיש מאחר והיא מלאכת רופא וגם גמר מלאכה כנלענ"ד.

וזאת תשובתי :

שאיבת נוזל מחללי הגוף. כותב כ"ת מכוח הירושלמי שיש לחוש בזה למלאכת מכה בפטיש וכו', וכל מלאכה שצריך לה "אומן" הרי זה בכלל מכה בפטיש (אבן האזל). ולא הבינותי, כי יוצא מזה שגם זריקה תת-עורית או תוך-שרירית שהם מעשה אומן, יהיה אסור מה"ת משום מכה בפטיש, והנה אפילו בזריקה תוך-ורידית, במחלוקת פוסקי דורנו אם היא מן התורה או לאו, לא זכור לי שהביאו ראיה מהירושלמי הנ"ל. ושאלתי את הגרש"ז אויערבאך שליט"א, והוא אמר לי שהיסוד בירושלמי הנ"ל הוא, שכל דבר שהוא מלאכת אומן אסור משום מכה בפטיש, היינו דוקא כשעצם הפעולה זקוק לאומנות כגון עשיית כלי או טיפול בחשמל וכו', אך בנ"ד כשמכניסים מחט לחלל החזה או לבטן כדי להוציא נוזל, אין עצם תחיבת המחט מעשה אומן רק ההשגחה על הפעולה ודאי צריך להיות על ידי אומן. ולכן גם כשהרופא מבצע את הפעולה הו"ל אין בזה משום מכה בפטיש, עכ"ד.

ושוב כתב לי הגר"י זילברשטיין שליט"א :

לא התכונתי לשאול מהירושלמי אלא מדברי הרמב"ם שכתב שמפיס מורסא לעשות לה פה יש בזה משום מכה בפטיש לענ"ד מקור הרמב"ם הוא מהבבלי מאחר ופליג על תוס' בדף ג' שסובר שהפתח עשוי להכניס ולהוציא להכניס אויר ולהוציא מורסא ומשום כך בנה יסוד חדש דהמלאכה היא מכה בפטיש וכך פסק השו"ע בסימן שכ"ח. השאלה של הזריקה למה לא יהיה בו מכה בפטיש היא מובנת כש"כ כת"ר שכל אחד יכול לעשות זריקה, אולם שאיבת הנוזל הוא תיקון באדם שמוציא ממנו את הנוזלים ושנוי בגופו, מאידך הזריקה היא הכנסת תרופה במקום הפה מכניס בתוך הוריד משא"כ שאיבת משקה זוהי פעולה באדם ויתכן שדומה לעשיית פה, ומעשה פירוק.

בנוסף לכך יתכן שיש כאן גם משום מפרק דהרי יש מקשים מ"ש שאיבת חלב שיש בה משום מפרק ומ"ש שאיבת דם שאין בו משום מפרק אם הוא מפקד פקיד וראיתי מתרצים דשאני דם שהוא מעצמו יוצא החוצה ומאידך חלב צריך לחלבו ולשאבו ואם כן גם בעניננו השאיבה צריכה להעשות ולא נעשית מעצמה.