הערותיו של הגר"י זילברשטיין שליט"א
בסימן ש"ל ס"ק ח' כתב : ודברים שסובלים דחוי, כגון הדלקת אור בחדרה
אסור לעשותם עד שמופיע אחד מג' סימנים הכתובים בשו"ע דהיינו פתיחת הרחם או
משעה שהדם או "המים שותת".
לענ"ד
אין הדבר כך ושתיתת המים אינם בכלל ג' הסימנים. שהרי בסוגיא במסכת שבת דף
קכ"ח : נאמר, חיה כל זמן שהקבר פתוח ..,מחללים עליה את השבת.
שואלת
הגמרא, מאימתי פתיחת הקבר? מביאה הגמ' על כך ג' דעות. והם, שיטת אביי משתשב על
המשבר, רב הונא בריה דרב יהושע אומר משעה שהדם שותת ויורד. ואמרי לה משעה שחברותיה
נושאות אותה באגפיה. ואיך אפשר לנו לבד להוסיף עוד סימן של "שתיתת המים"
אתמהה.
והגאון
רי"י נויבירט שליט"א הביא דבר זה בשם "דעת רופא" והדבר פלא,
וכי רופא יכול להצטרף לאביי ורב הונא. ולאמרי לה, ואגב ירידת המים עלולה להיות
הרבה לפני שהדם שותת. וכידוע מג' הסימנים ואילך מותר ליולדת לאכול ביוהכ"פ
כמבואר במשנ"ב תרי"ז ט', ולא שמענו וגם לא מסתבר שמרגע שתיתת המים
שלפעמים עלולה להיות כמעת לעת לפני הלידה יותרו כל האיסורים אפילו אלו שסובלים
דחוי. ושתיתת הדם אין הכונה לענ"ד לטיפות דם בודדות, כ"א לשפע של דם,
כמו שמצינו מים שותתים על ברכיו (סוטה מ"ד) שהכונה שהמים שותתים בשפע או כמו
שמצינו צלוב שדמו שותת (אהלות ב' ה'). והוא בסוף התהליכים שלפני הלידה, ולא מיד
בהתחלתם.
וזו תשובתי :
ודאי
שכ"ת צודק שירידת המים אינו בהכרח סימן מובהק להתחלת תהליך הלידה, כי במקרים
מסויימים היא יכולה להקדים את הלידה אפילו בכמה שבועות. אך ברור שבחלק המקרים היא
כן התחלת התהליך, וממילא מספק צריכים לחלל את השבת ולטפל בה, וזה במיוחד בנשים
ברוכות ילדים שהזמן אצליהן מהורדת המים עד סוף הלידה יכול להיות קצר מאד. ובאותן
נשים אשר אצליהן המים ירדו ואין אח"כ שום סימן אחר ללידה - זה נדע רק אחרי כן
ובדיעבד ולא באותו רגע. ובנוסף, אחרי הורדת המים אשה כזאת צריכה השגחה קפדנית
בביה"ח משום חשד רציני לדלקת ולמות העובר. ודברתי עם הגרש"ז אויערבאך
שליט"א והסכים אתי שכאן בספק פקו"נ, כן שומעים לדעת הרפואה דהיום, ואין
זה סותר להאמור בגמ' בשבת קכח ע"ב שהביא כ"ת.
והשיב לי הגר"י זילברשטיין שליט"א :
כת"ר
כותב : ירידת המים אינה בהכרח סימן מובהק להתחלת תהליך הלידה... אך ברור שבחלק
מהמקרים היא כן התחלת התהליך וממילא מספק צריכים לחלל שבת ...ובנוסף אחרי הורדת
המים אשה כזאת צריכה השגחה קפדנית בבי"ח משום חשש רציני לדלקת ולמות העובר
...ואין זה סותר להאמור בשבת קכ"ח. אלו דבריו.
כנראה
שלא הסברתי את דברי. ברור כשמש שמרגע יציאת המים צריכה האשה השגחה וקיים חשש לדלקת
וכו'. בדברים אלו אין כל ויכוח, אסביר לכת"ר במה הויכוח בינינו. הויכוח הוא
האם מותר בשעת יציאת המים לבשל בשבת תרנגולת ליולדת, כדי שתוכל לאכול אחר הלידה.
כת"ר כתב שמותר כבר כעת. ולענ"ד הדבר אסור. והנה אבאר את דברי :
כל
דבר שנחוץ לעשותו ליולדת אין צריך להמתין לג' הסימנים. כל מה שהג' סימנים אומרים
הוא שמעת שהופיע אחד מג' הסימנים מותר כבר מאותה שעה ואולך לעשות אותם הדברים
שסובלים דחוי ואין כל הכרח לעשותו מיד וניתן להמתין כגון בישול חמים, שחיטה,
כמבואר בפירוש המשניות לרמב"ם פ"ח דשבת.
ולכן
אין לי כל ויכוח על מה שכותב כת"ר ששומעים לדעת הרופאים דהיום. הויכוח יסוב
על "פתיחת-הקבר" בשעה שהרופאים דהיום אומרים שאין כל סכנה שאז בג'
הסימנים המבוארים בש"ס אין שומעים לדבריהם ועושים כבר אז כל צרכיה שאחר כך
ובזה לענד"נ שאין כל כח להוסיף על מה שאמרו חז"ל.