הערותיו של הראשון
לציון מרן הג"ר עובדיה יוסף שליט"א
בהלכות שחיטה סימן א
ס"ק י. אודות מה שבתב הגאון רבי שלמה קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת
להוכיח שאין השוחט יכול לשחוט כשהוא נזקק לבתי עינים (משקפיים), ממה שכתב המגן אברהם
(סימן תלג) שאין -לבדוק חמץ ביום י"ד נגד חלון שיש בו זכוכית, והעיר על זה
ידידנו הגר"י נויבירט שליט"א שהמגן אברהם מיירי בזכוכית כהה, אבל
בזכוכית שקופה שפיר דמי. והנה זכה לכוין לדעת הגאון בעל דעת קדושים, שכתב, שהמגן
אברהם מיירי בזכוכית של הזמנים ההם שלא היתה צלולה וזכה, אבל בזמן הזה יש להקל גם
לענין בדיקת חמץ. ולמד מזה המהרש"ם בדעת תורה יורה דעה (סימן יא סק"ג),
שמותר לשחוט בלילה לאור מנורת הלאמפ, כי הזכוכית לא רק שאינה חוצצת, אלא מוסיפה
ומגדילה את האור להיותה זכה וצלולה, ע"ש. וכן העלה בשו"ת יד יצחק חלק ג
(סימן רעו), ע"ש. ובלאו הכי יש לומר שהמשקפיים הניתנים על ידי רופא מומחה
באופן שיתאימו לפי ראות עיני הנזקק להם, אין להם דמיון לסתם זכוכית של חלון, ולא
קרב זה אל זה. וכן כתב הגאון מהרי"ץ דושינסקי בתשובה חלק א (סימן נט),
שזכוכית המשקפיים שהיא מלוטשת ויפה וניתנת על פי הוראת רופא מומחה, רשאי
השו"ב להשתמש בה בשחיטה ובדיקה, שהרי פעמים רבות שהשוחט על ידי בתי עינים
כצלה רואה יותר טוב ממי שאינו נושא בתי עינים בכלל, ע"ש. ועיין עוד
בשו"ת דברי מלכיאל חלק ד (סימן לא), ע"ש. ואף שבשו"ת יגל יעקב (חלק
אורח חיים סימן יא אות ג) כתב להחמיר בזה לגבי בדיקת הריאה בלילה על ידי בתי עינים
וכו', ע"ש. לפי האמור נראה שהעיקר להקל. ועיין עוד בספר ילקוט הגרשוני יורה
דעה (סימן א ס"ק טז), ובספר דעת תורה יורה דעה (סימן א ס"ק טז). ועיין
עוד במה שכתבנו בשו"ת יביע אומר חלק ד (חלק אורח חיים סימן מ). ומשם בארה.
ועיין בשו"ת בית שערים (חלק יורה דעה סי' רפו), ע"ש, ואכמ"ל.