הערותיו של הגרא"י וולדינברג שליט"א
חבר בית הדין הרבני הגדול
באה"ע סימן י"ג סע' א בנשמת אברהם סק"ג מתקשה למה מרן בשו"ע
שם כתב דוקא סריס אדם ולא כתב סרים חמה או סתם סריס. וכותב דאולי י"ל מפני
שמקור דבריו הוא מהריב"ש סימן ר"ב והשאלה היתה שם על אשת סריס אדם, לכן
הביא מרן את הדין לפי המעשה שהיה. אך אה"נ שה"ה גם בסריס חמה.
אשמח
להודיעו כי מצאתי שכוון בדקדוקו ובתירוצו להגאון ר' מיכאל בכרך ז"ל שחי
כתקופתו של הגאון הנו"ב ז"ל והיה מחברי בית דינו, דזה עתה נדפס ספרו
ערוגת הבושם על אה"ע בהוצאת מכון ירושלים, ובסימן י"ג אות ח' כותב
וז"ל: נראה דה"ה סריס חמה דלא עדיף מעקרה ואילונית, וכ"מ
בריב"ש סי' ר"ב דכ' הטעם דהלכה כר"מ בגזירותיו ולא חילקו, משמע
דאין חילוק. והא דנקט סרים אדם משום שהשאלה היתה בסריס אדם עכ"ל. ונתאמתו
דברי כבו'.
ונראה
להוסיף, די"ל דנוסף למה שהשאלה בריב"ש היתה בסריס אדם, לא בכלל מן הצורך
להזכיר סריס חמה בהיות ולא עדיף מעקרה ואילונית ונלמדהו בפשיטות משם. ומה שהוצרך
לאשמיענו הוא שכלול בזה גם סריס אדם, הגם שבטוח ביתר ודאות שלא יוכל להוליד, בכל
זאת לא תנשא לפני ג' חדשים דלא חילקו חכמים בגזירותיהם. ויעוין בגיטין ד' מ"ו
ע"ב דאיתא דהמוציא את אשתו משום אילונית לא יחזיר, דחששו לשמא תנשא ותלד
ויאמר אילו הייתי יודע שכן לא הייתי מגרשך, ונפסק כן להלכה באה"ע סי' י' סע'
ב' ע"ש. הרי שמה שבא בידי שמים יתכן גם סיכוי להוליד, ומה שנעשה בידי אדם הרי
בודאי אין כל סיכוי, ולכן הוי חידוש יותר שהוי בכלל זה אפילו סריס אדם. וסריס חמה
שהוא בידי שמים אין חידוש לאשמיענו עליו, כי כלול הוא בדינא דעקרה ואילונית שהוא
ג"כ בידי שמים.
כן
לא אמנע מלהזכיר, כי גם הגרש"ז אויערבאך שליט"א שמביא שתירץ שהחידוש
בסריס אדם הוא מה שגם אסור לחיות אתו, כוון בזה להבית הלל על אה"ע שכותב,
דר"ל, אע"ג דסריס אדם אסור לבוא בקהל וצריכה ממנו גט, אע"פ כן אם
היא רצונה לישא לאחר צריכה להמתין ג' חדשים עיי"ש, הרי כנ"ז.