הערותיו של הגרא"י וולדינברג שליט"א
חבר בית הדין הרבני הגדול
באה"ע סימן כ"א סע' ה' מעתיק כמות שהוא דברי הרמ"א שכותב די"א
דכל זה אינו אסור רק במקום ייחוד, אבל במקום שרוב בני אדם מצויים כגון במרחץ מותר
לרחוץ מכותית שפחות וכן נוהגים, מבלי להעיר דבר.
ומכיון
שכבו' זכה שספריו המה מאד שימושיים ובודאי בכזאת יהא גם ספרו זה, ויבואו איפוא
ללמוד מזה לנהוג היתר בפשיטות בכזה. וכל הדומה לזה, מבלי לטרוח לעיין במקורות
הדנים בזה, לכן אי אפשר שלא ייזכר בדפים אלה מה שגדולים וטובים חולקים ומרעישים
נגד זה. הנה הב"י בטור כותב ע"ז וז"ל: ואני אומר נשתקע הדבר ולא
נאמר ודבר זה אסור להעלותו על לב, ואין ספק אצלי שאיזה תלמיד טועה כתב כן מדעתו
ותלה הדבר ברבו עכ"ל. והב"ח כותב שם דיש לבטל המנהג הרע הזה כי בטעות
נהגו כן. והשל"ה בשער האותיות מאמץ דברי הב"י ומתמה על הרמ"א
דשבקיה לחסידותיה בזה הענין, כי היה לו לרמ"א למחות בנוהגים כן. ומסיים את
דבריו בלשון זה: ע"כ נראה לי להחמיר ומי לד' אלי עכ"ל. והבאר הגולה
בשו"ע ג"כ מסכים להנ"ז וציטט לעיין בדבריהם. וכך ציטט והעלה גם
בספר שו"ת חינוך בית יהודה סימן קל"ה עיי"ש. ועוד יעוין בספר אפי
זוטרי על אה"ע (לבנו של הגאון בעל חסדי דוד ז"ל) בסימן כ"א
ס"ק י"ח שמוסיף לכתוב בזה וז"ל : ובאמת יש לתמוה על מי שיסד מנהג
רע ומר כזה, כי אין אפוטרופוס לעריות, ובפרט אם מידי עבירה יצאו מידי הרהור לא
יצאו, ומי הוא זה יערב אל לבו לומר שלא יבוא לידי הרהור, ע"כ ישתקע הדבר ולא
תהיה כזאת בישראל וכו'. אבל לשפשף גופו במרחץ מהיכא תיתי להתיר דבר זר כזה, ובפרט
לבחורים שאין ספק אצלי שבודאי פרצה קוראת לגנב לכל הפחות לבוא לידי קישוי וקרוב
ג"כ להוצאת ש"ז לבטלה ח"ו עכ"ל. ובפרט בדור פרוץ כזה שאנו
חיים בו, ד' ירחם.
ואנא
עובדא ידענא ברב אחד שהורה להתיר עפי"ד הרמ"א לקחת משרתות עכו"ם
בבתי מרחץ שירחצו גם את הגברים, ולעזה עליו המדינה, וכשהגיע הדברים לידיעתו של
הגאון הגרצ"פ פרנק ז"ל נזדעזע מזה ועמד בפרץ במלוא עיזוזו והכריח את הרב
לחזור מהורותיו, ומאז לא ישמע ולא יפקד ולא יעלה על לב מי שהוא להורות להתיר דבר
תמוה כזה.