הערותיו של הגר"ע יוסף
שליט"א
באו"ח סימן רסג סע' יז העיר בדרך אגב על מ"ש הכף החיים סי' קפח
ס"ק מג, שהאוכל סעודה שלישית ויצא השבת, אין לו להזכיר שבת בברכת המזון משום
הפסק, וכת"ר תמה עליו בצדק שדבריו לא רק נגד פסק מרן הש"ע, אלא גם נגד
הבן איש חי, שפסקו להזכיר שבת, משום דאזלינן בתר התחלת הסעודה. הנה כבר העירותי על
דברי הכף החיים בזה בספרי יחוה רעת (ח"ג סימן נה עמוד קעב) ודחיתי דבריו
מהלכה. והוספתי שם (בעמוד קעה) להעיר בזה גם על הרה"ג עובדיה הדאיה
בשו"ת ישכיל עבדי שנמשך בעינים עצומות אחר דברי הכף החיים, ע"ש. והבאתי
שהגאון מהר"ם בן חביב בשו"ת קול גדול (סי' ד) העיד בגודלו, שהמנהג
בירושלים כדברי מרן אף לענין פורים, שאין בו מצות תוספת, שאם נמשכה סעודתו עד ליל
ט"ז אדר, מזכיר על הנסים בברכת המזון. ובזה הסכמתי לפסוק דלא כמ"ש הבן
איש חי שבראש חדש וחנוכה ופורים אין להזכיר מעין המאורע בבהמ"ז כשסיים סעודתו
לאחר שיצא היום, ע"ש. אלא יש לפסוק לגמרי כדעת מרן הש"ע שלעולם בתר
התחלת הסעודה אזלינן בין בשבתות וימים טובים בין בר"ח וחנוכה ופורים,
ע"ש.