הערותיו של הגר"ע יוסף
שליט"א
באו"מ סימן שמ. גם
מה שהזכיר שם בענין תפירת הפצע עקב הסכנה, ודי בחמשה תפרים כדי שיצא מכלל סכנה, אבל
תשאר עליו צלקת המכערת אותו, ואם יתפרו שבע תפירות ימנעו בזה את כיעור הצלקת, והעיר
לנכון הגרש"ז אויערבאך מדברי הרב המגיד (פרק ב מהל' שבת ה"ה) שכל מה
שרגילים לעשות לחולה שיש בו סכנה בחול עושים גם בשבת ואע"פ שאין סכנה במניעת
הדבר ההוא. ולכאורה זה תלוי במחלוקת הראשונים אם שבת דחויה במקום פקוח נפש, או
שהותרה לגמרי, וא"כ אפשר שדברי הרב המגיד הם רק למי שאומר שהשבת הותרה במקום
פקוח נפש, משא"כ לדעת הרשב"א בתשובה שהובא בבית יוסף (סי' שכח) שהשבת רק
דחויה אצל פקוח נפש. אולם מרן הש"ע פסק כדברי הרב המגיד הנ"ל, אף
שבב"י הביא דברי הרשב"א. והארכתי בזה בס"ד בשו"ת יחוה דעת
(ח"ד סי' ל) והעליתי שדברי הרב המגיד הם אפילו למי שאומר שהשבת דחויה אצל
פקוח נפש. וע"ש.