סימן
קי היוצא לדרך ופועלים מה יתפללו וסדר
תפלת הדרך ובהמ"ד
סעיף א בשעת
הדחק, כגון שהוא בדרך או שהיה עומד במקום שהוא טרוד וירא שיפסיקוהו (א) או
שלא יוכל להתפלל בכוונה תפלה ארוכה, מתפלל אחר ג' ראשונות (ב) הביננו,
ואומר אחריה ג' אחרונות, וצריך לאמרם מעומד וכשיגיע לביתו אין צריך לחזור ולהתפלל.
ואינו מתפלל הביננו בימות הגשמים, ולא במו"ש וי"ט.
נשמת אברהם
(א) או שלא יוכל להתפלל.
ר"ל מפני שהוא חולה[1].
(ב) הביננו. ד' אלוקינו
לדעת דרכך, ומול אל לבבנו ליראתך, ותסלח לנו להיות גאולים, והרחיקנו ממכאוב,
ודשננו בנאות ארצך, ונפוצותינו מארבע (כנפות הארץ) תקבץ, והתועים בדעתך ישפטו, ועל
הרשעים תניף ידיך, וישמחו צדיקים בבנין עירך, ובתקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך,
ועריכת נר לבן ישי משיחך, טרם נקרא אתה תענה, בא"י שומע תפלה[2].
וכותב הגשר החיים[3]:
והנראה שאפילו לדעת איזה אחרונים האומרים שהאידנא לא נהיגין בתפלת הביננו[4],
מסתבר שבחולה שאני. כן גם נראה שאף אמנם נקטינן שאין תפלת הביננו בחורף, שצריכין
להזכיר ותן טו"מ, ולא במוצש"ק ובמוצאי יו"ט שצריכין לומר אתה
חוננתנו, הנה בחולה אפשר לסמוך על הפוסקים שבאם יודע שיזכור לומר ותן טו"מ
בחורף ולומר המבדיל בין קודש לחול במוצאי ש"ק, אפשר להקל לחולה גם בימות
הגשמים ובמוצאי ש"ק, עכ"ל. וכן עיין בביה"ל[5]. ועיין
בח"א[6] שכתב שדוקא הביננו אסור, וגם אם הוא חולה או שעת הדחק
גדול, אבל לקצר כל ברכה וברכה ולכלול בתוכם שאלה והבדלה מותר, ועיין שם את הנוסח[7].
סעיף ג ההולך
במקום גדודי חיה ולסטים, (ג) מתפלל צרכי עמך מרובים וכו', ואינו צריך לא
לג' ראשונות ולא לג' אחרונות. ומתפלל אותה בדרך כשהוא מהלך, ואם יכול לעמוד עומד,
וכשיגיע לישוב ותתקרר דעתו, חוזר ומתפלל תפלת י"ח ברכות (ואם לא חזר להתפלל, הוי כאילו שכח להתפלל
לגמרי, ונתבאר לעיל סי' ק"ח).
נשמת אברהם
(ג) מתפלל צרכי עמך. וזה
נוסח התפלה: רבון העולמים, צרכי עמך ישראל
מרובים ודעתם קצרה, יהר"מ ד' או"א שתתן לכאו"א די פרנסתו ולכל גויה
וגויה די מחסורה (רפאנו ונרפא) והטוב בעינך עשה, בא"י שומע תפלה [8]. ועיין במ"ב [9] שאחרי שעבר האונס, אם לא עבר עדיין זמן
תפלה, חוזר ומתפלל תפלת י"ח בשלמותה.
[1] ביה"ל ד"ה או.
[2] ברכות כט ע"א; טור כאן.
[3] ח"א פ"א סי' ג ס"ק ה.
[4] ראה כף החיים ס"ק ה.
[5] ד"ה ואינו.
[6] כלל כד טע' לא.
[7] מ"ב ס"ק ו.
[8] ברכות שם.
[9] ס"ק יד ו-טו.