הלכות קריאת ספר תורה
סי' קלה סדר קריאת ספר תורה
סעיף יד בני אדם (א) החבושין בבית האסורין, אין מביאים אצלם ס"ת
אפי' בר"ה ויוה"כ. הגה והיינו דוקא בשעת הקריאה לבד, אבל אם מכינים
לו ס"ת יום או יומים קודם, מותר, ואם הוא אדם חשוב, בכל ענין
שרי.
נשמת אברהם
(א)
החבושין. וה"ה לחולה[1]. וכותב בביה"ל[2]: אמנם
מקור הדין הוא בירושלמי[3] המובא בב"י, אבל הדין תמוה, דהירושלמי
מיירי כשאפשר לילך למקום שהספר תורה מונחת ולכך זלזול הוא כשמוליכין ס"ת
אצלן, משא"כ בזה שאנוסים הם ורוצים לקיים מצות קה"ת, למה לא נביאה
אליהם, מאי זילותא הוא לס"ת כשבני אדם מהדרין אחריה לקרות בה אם נביאה אליהם
כיון שהם אינם יכולים לילך אחריה, אח"כ מצאתי בפר"ח שתמה ג"כ בזה,
ובאמת כן הוא דעת האור זרוע דלחולה מותר להביא ס"ת אצלו לקרות בו משום דאנוס
הוא, וכמו שכתב בד"מ בשמו עיי"ש. ולדינא, נראה דאפילו להמרדכי (שהוא
מקור הפסק של מרן) דאוסר אפילו באונס, אינו מיירי כ"א ביחידים החבושים ורוצים
להכניס עשרה שם לקה"ת, בזה אוסר ומטעם דמן הדין י"ל דאין חל על היחיד
מצות קה"ת בזמן שאין יכול לילך לביהכ"נ, אבל כשיש שם עשרה, כיון דחל
עליהם חובת הקריאה, והם אינם יכולים לצאת משם לילך אחריה, גם המרדכי מודה דצריך
להביא שם ס"ת לקרות בה, עכ"ל של הביה"ל.
ועיין
בבה"ט[4] שכותב: בהגהת אשר"י בשם האו"ז משמע דתרתי בעי,
חולה ואדם חשוב (עיין ברמ"א), אבל באו"ז משמע דחולה אפילו אינו חשוב
וחשוב אפילו אינו חולה שרי. ועיין גם במ"ב[5]. וכתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א:
חושבני שצבור של עשרה הו"ל כאדם חשוב, עכ"ל. וכותב הארחות חיים[6]
בשם הס' מאורי אור חלק באר שבע דף לה ע"א שכתב, ובעו"ה רבים מקילים נגד
השו"ע ומאן דחזא עונש טלטול ס"ת בזוה"ק[7], שומר נפשו
ירחק, וגם אצל האבל מוטב להתפלל בלא קריאה, וכ"מ להדיא ביו"ד סי' שדמ
סע' יח וכו' עיי"ש. ועיין במ"ב[8] דבפרשת זכור שהיא
מדאורייתא, בודאי יש להקל ואפשר דה"ה גם בפרשת פרה. אמנם זה לפי דברי
מור"ם, אבל לדעת מרן והזוה"ק, אין לחלק ויש להחמיר[9].
[1] מ"ב ס"ק מו.
[2] ד"ה אין
[3] יומא פ"ז ה"א.
[4] ס"ק כג.
[5] ס"ק נ.
[6] ס"ק טז.
[7] פרשת אחרי דף עא.
[8] ס"ק מו.
[9] כף החיים ס"ק פה.