אורח חיים סימן קס"א (עידכון)
הלכות
נטילת ידים
סימן
קסא דיני חציצה בנטילה
סעיף א צריך (א) ליזהר מחציצה, שכל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בנטילה,
כגון צואה שתחת הצפורן שלא כנגד הבשר, ובצק שתחת הצפורן אפילו כנגד הבשר, (ב)
ורטיה שעל בשרו, וטיט היון, וטיט היוצרים, אבל במיעוטו שאינו מקפיד אין לחוש. הגה
ומ"ה לא נהגו לנקר הטיט שתחת הצפרנים, לנטילה, משום דהוי כמיעוטו שאין מקפיד,
כי אין מקפידים על זה לנטילה, אבל אם היה מקפיד, הוא צריך לנקרן, וכן עיקר. ואפשר
שנהגו להקל בחציצה לענין נטילה, כי יש אומרים שאין שייך חציצה לנטילה, אבל העיקר
כסברא הראשונה.
נשמת אברהם
(א)
ליזהר. ואף שנטילת ידים הוא רק מדרבנן, כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון,
וע"כ אם יש חציצה על רוב היד דהיינו על רוב מקום הנטילה אסור, אפילו אם אין
דרך בנ"א להקפיד עליו, ואם היה רק על המיעוט היד אינו חסור אא"כ הדרך
להקפיד ע"ז [1]. ועיין בשעה"צ[2] שלרוב הפוסקים
שסוברים דדי עד מקום שכלו האצבעות (עיין בסע' ד), ברוב מן האצבעות סגי לענין
חציצה.
(ב)
ורטיה. ואף דמבואר לקמן בסי' קסב ס"י שא"צ ליטול כלל על מקום הרטיה,
ומטעם דכיון שאינו יכול ליטול באותו מקום הוי כמו שנקטעה אצבעו דא"צ ליטול רק
שאר מקום היד, התם הלא מיירי ביש לו מכה ולכך לא חיישינן שיסיר מקום הרטיה ויגע
בבשרו להאוכלין דכאיב ליה, אבל הכא מיירי שאין לו מכה רק מיחוש בעלמא במקום הנטילה
ואין לו צער בנטילתו ויוכל להסיר הרטיה מתי שירצה, א"כ יש לחוש שיסיר הרטיה
בתוך הסעודה, ויגע בבשרו להאוכלין ולכך צריך להסיר הרטיה וליטול ידיו דאם יטול
כשהרטיה על ידו יהיה חציצה[3].
[1] מ"ב ס"ק א.
[2] ס"ק ב.
[3] מ"ב ס"ק ה.
אורח חיים סימן קס"א (עידכון)