הלכות ברכת הפירות

סימן רד דיני הברכות ליתר המאכלים

סעיף ח כל האוכלין והמשקין שאדם אוכל ושותה לרפואה, (א) אם טעמם טוב והחיך נהנה מהם, מברך עליהם תחלה וסוף. הגה אם אנסוהו לאכול או לשתות, אע"ג דהחיך נהנה ממנו אינו מברך עליו, הואיל ונאנס על כך.

נשמת אברהם

(א) אם טעמם טוב. ראה מה שכתבתי בנשמת אברהם [1] לגבי ברכה על תרופות. וכעת כתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א שאם התרופה מצופה בסוכר צריך לברך עליו שהכל כי אז נהנה מהסוכר לפני שטועם את התרופה, אך אם הסוכר מעורב עם התרופה, כגון בכדורי מציצה או בסירופ אינו מברך עליו כי אדם בריא לא ישתמש בו להנאתו.

ואמר לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א שאין להביא ראיה מהמ"ב [2] שכותב וז"ל: הבשמים עיקר, היינו אפילו כשהיה צוקע"ר הרוב ומעט בשמים, וכעין שנוהגין בינינו לעשיית מאגע"ן פולווע"ר שמערבין צוקע"ר הרבה עם אינגבע"ר כתוש, אפ"ה האינגבע"ר עיקר והצוקע"ר טפל להן דאינו בא רק למתקו ואין לברך עליהן, עכ"ל, כי הלשון "עליהן" ברבים משמע דאינו מברך כלל, ולכאורה זה נגד פסק השו"ע [3] ועיין בט"ז [4] שאפילו שיש שם צוק"ר הרבה כמו האינגב"ר אפ"ה מיקרי הצוק"ר טפל לגבי האינגב"ר ומברך על האינגב"ר בורא פרי האדמה ופוטר הצוק"ר, ע"כ. וכן ראה במקור הדין של המ"ב שהוא הפמ"ג [5] שכותב: והילכך אע"ג שסוק"ר הרוב ומעט אינגב"ר הוי כשמן אניגרון עמג"א רב אות לה, עכ"ל, ועיין בשו"ע [6] דבחושש בגרונו השמן עיקר ומברך עליו. ולכן כנראה שיש ט"ס במ"ב ובמקום שכתוב בסוף דבריו "ואין לברך עליהן" צ"ל "ואין לברך עליו" (דהיינו הסוכר), עכ"ד של מו"ר שליט"א.

אדם שצריך לעשות צילום קיבה צריך לשתות בריום, וכדי שיוכל לשתותו מערבבים סירופ או דבר מתוק אחר אתו. וכן לפעמים צריך לאכול דבר מוצק כגון חתיכת עוגה או פרוסת לחם שטבולה בבריום. בכל המקרים הנ"ל אמר לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א שאינו מברך כי הכל טפל לבריום שאינו מאכל בריאים. לעומת זאת כשעושים צילום כיס מרה שותים דבר שומני כגון שמנת או חלמון של ביצה עם חלב כדי שכיס המרה יתכווץ. בזה אמר לי הגאון שליט"א שודאי צריכים לברך כי סוף סוף נהנה מהאוכל.

[1] כרך א או"ח סי' רד ס"ק ד.

[2] סי' רג ס"ק יג.

[3] שם סע' ז.

[4] שם ס"ק ב.

[5] שם במ"ז ס"ק ב.

[6] סי' רב סע' ד.