סימן שמו  דיני עירובין מן התורה

 

סעיף ב  מן התורה אין חייב אלא (א) במעביר ד' אמות ברשות הרבים, וחכמים אסרו להעביר ד' אמות בכרמלית. וים ובקעה, תרי גווני כרמלית נינהו ומותר לטלטל מזו לזו תוך ד' אמות.

 

נשמת אברהם

 

                  (א) במעביר ד' אמות. ועיין גם בסי' שמז במ"ב ס"ק ב.

                  ולגבי הוצאת תרופות מחוץ לפתח ביתו, עיין לעיל סי' שא ס"ק ב בדברינו שם. וכן עיין בסי' שח ס"ק א לגבי הבאת ילד לרופא.

                  אסור לרופא לקחת עמו מכשירים רפואיים לבית החולה, במקום שאין עירוב, אא"כ הוא נקרא אל חולה שיבו"ס או ספק סכנה; ואם אפשר, יוציאם שלא בדרך הרגילה. ואם יש חשש סביר שהרופא יזדקק למכשירים אלה לחולה אחר שיבו"ס, אף מותר לקחתם חזרה הביתה[1].

                  נהג הבא להסיע בשבת חולה שיבו"ס לבית החולים, ואין עירוב במקום היציאה, אעפ"כ מותר לו להביא מן הבית אל המכונית את רשיון הרכב ואת רשיון הנהיגה שלו ושאר הניירות שבלעדיהם אין לנסוע[2]. וישתדל להוציאם כלאחר-יד[3]. ואם אין עירוב במקום שאליו הביא את החולה, אל יוציא מן המכונית את הניירות האלה, אלא ישאירם במכונית, וכן יעשה במפתחות המכונית ובשאר מטלטליו, דכל זה אינו לצורך החולה. ויל"ע אם מותר להוציא כלאח"י דאין בו אלא איסור דרבנן, אי נימר בכה"ג דהתירו סופו משום תחילתו[4].

 

 

[1] שש"כ פ"מ סע' י.

[2] עיין במחנה ישראל פל"א סע' א.

[3] עיי"ש סע' ג, ועיין סי' שא סע' לג ובמ"ב ס"ק קכג.

[4] שש"כ פ"מ סע' סו.