הלכות ראש חודש
סימן תכו ברכת הלבנה וזמנה
סעיף א (א) הרואה לבנה בחדושה מברך אשר במאמרו ברא שחקים וכו'. הגה ואין לקדש
החדש אלא בלילה בעת שהלבנה זורחת ונהנין מאורה.
נשמת אברהם
(א) הרואה. כותב המ"ב בשם הרש"ל[1]
דסומא חייב בקידוש הלבנה כי ברכה זו נתקנה על חידוש העולם, וגם הוא נהנה ע"י
שאחרים רואין ומוליכין אותו על הדרך, ודומה ליוצר המאורות, אולם עיין בביה"ל[2] שהמהריק"ש והרדב"ז חולקים על הרש"ל. ומסיים שם דיותר טוב
שלא יברך בעצמו ויבקש מאחר שיוציאנו בברכת אשר במאמרו ברא שחקים, ושארי האמירות
בעת קידוש הלבנה יכול לומר בעצמו. וכ"כ הברכ"י[3], הבן איש חי[4] והכף החיים[5].
וראה מה שכתב הראש"ל הגר"ע יוסף
שליט"א בהערותיו על ספרי.
סומא לא
יברך ברכת החמה[6].
סעיף ב אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים. הגה
ודוקא אם ליל מוצאי שבת הוא קודם י' בחדש, אז ממתינין עד מוצ"ש. אבל אם הוא
אח"כ, אין ממתינין עד מוצאי שבת שמא יהיו ב' לילות או ג' או ד' עננים ולא
יראו הלבנה ויעבור הזמן. וכשמקדשין אותה בחול יש ללבוש בגדים נאים. אין מקדשין
הלבנה קודם תשעה באב ולא קודם יה"כ, ובמוצאי יוה"כ מקדשין אותה, דאז
שורין בשמחה אבל לא במוצאי תשעה באב או שאר תענית. ואין מקדשין אותה במוצאי שבת
שחל בו י"ט. ותולה
עיניו ומיישר רגליו ומברך (ב) (מעומד) ואומר שלש פעמים סימן טוב
תהיה לכל ישראל ברוך יוצרך וכו'. הגה ורוקד ג' פעמים כנגדה ואומר כשם שאני רוקד
כו' ואומר תפול עליהם וגו' ולמפרע כאבן ידמו כו' ג' פעמים, ויאמר לחבירו ג"פ
שלום עליך, ומשיב הוי כשואל. ונוהגין לומר דוד מלך ישראל חי וקיים, שמלכותו נמשל
ללבנה ועתיד להתחדש כמותה וכנסת ישראל תחזור להתדבק בבעלה שהוא הקב"ה, דוגמת
הלבנה המתחדשת עם החמה שנאמר שמש ומגן ה' ולכך עושין שמחות ורקודין בקידוש החדש
דוגמת שמחת נשואין.
נשמת אברהם
(ב) מעומד. מרימר ומר
זוטרא הוי מכתפי להו ומברכי[7], ומפרש הרמ"ה דמחמת זקנותן וכבדן
א"א היה להן לעמוד והיו נסמכין על כתף של עבדיהם כדי לקדש בעמידה, וכותב
הביה"ל[8]: ומשמע מזה
דעכ"פ סמיכה לענין זה כעמידה למאן דא"א לו בעמידה.
סעיף ד אין מברכין עליה עד שיעברו (ג) ז' ימים עליה. הגה ואין
מקדשין הלבנה (ד) תחת הגג.
נשמת אברהם
(ג) ז' ימים. ורוב
האחרונים פליגי ע"ז, ולדידהו עכ"פ לאחר ג' ימים מעל"ע מעת המולד
שנהנין כבר מאורה יש לברך עליה ואין להחמיץ המצוה, אכן אם הג' לחודש הוא באחד מימי
השבוע נכון להמתין עד מו"ש הבא וכפי המבואר בס' ב בהגה, וכמה אחרונים
והגר"א מכללם מקילין אף באופן זה וסברי דאין כדאי להשהות המצוה בכל גווני
וע"כ הנוהג כן בודאי יש לו על מי לסמוך, ובפרט בימי החורף וגשם בודאי הזריז
לקדש הרי זה משובח[9]. ועיין ביד רמה לסנהדרין שכותב: דאי לא בריך ביומא
קמא כל כמה דלא נתמלאת פגימתה מצי לברוכי עילויה[10]. ולכן חולה שיודע
או מפחד שלא יוכל להמתין עד אחרי ז' ימים כמנהגו תמיד, יכול לסמוך על דעה זו ולקדש
אחרי ג' ימים[11].
(ד) תחת הגג. כותב
המ"ב[12]: חולה או אפילו מי שחושש באיזה מיחוש שלא יוכל לצאת בחוץ,
יקדש בביתו דרך החלון או פתח פתוח נגד הלבנה. והוא מוסיף[13]: ואפילו אם
אין החלון פתוח אינו מעכב מדינא כל שידוע בבירור שמה שמאיר נגדו הוא הלבנה ולא
זהרורית בעלמא כעין דמות הלבנה. ולכתחלה טוב יותר לפתוח החלון, אך כשא"א כגון
מפני הקור וכדומה, מותר אפילו אין החלון פתוח וכ"כ הפמ"ג, עכ"ל
המ"ב. ולכאורה דבריו סותרים מה שהוא כתב לגבי הבדלה וברכת מאורי האש שאין
לברך דרך זכוכית[14], אמנם גם שם מדובר רק לכתחלה ולא בדיעבד. ועיין מה
שכתב הגרש"ז אויערבאך שליט"א בספרו מאורי אש[15], שלפי"ז
יהיה צריך אדם המרכיב משקפיים להורידם לכתחלה גם לברכת מאורי אש וגם לברכת קידוש
הלבנה, עכ"ל. ואולי אפשר לתרץ כי לגבי הדין של ברכת מאורי האש דרך זכוכית של
מנורה, בעינן ראיה ממש וליכא, אבל משקפיים הלא עצם הרכבתם בא להיטיב את כושר
הראייה של האדם, ואדרבא בלעדם אין הוא רואה באופן ברור ובהיר. ומאד שמחתי לראות
שבמהדורה החדשה של הספר מאורי אש הוסיף הגאון המחבר שליט"א להבדיל בין ראיה
דרך משקפיים ובין ראיה דרך זכוכית המנורה בכתבו, כיון שזה משפר את הראייה,
עכ"ל. וכן כתב הקצה"ש[16]: ויש לעיין להאומרים דנר בעששית אין
לברך עליו, לפ"ז מי שלובש על עיניו בתי עינים יהיה צריך לפשטם בשעת ברכת הנר,
ומעולם לא שמענו מי שיהדר על זה, וצ"ל דכשרואה הנר מתוך עששית אינו רואה אותו
כמו שהוא ממש, דהעששית היותר בהירה עכ"פ כיסוי הויא ומשתנה בהירות האור במשהו
עכ"פ, אבל המביט מתוך בתי עינים, כך היא דרך ראייתו והראיה שלו טובה יותר
משיביט בלא בתי עינים וכו' עיי"ש. וברוך שכיוונתי לדעת גדולים.
[1] ס"ק א.
[2] ד"ה ונהנין.
[3] סי' רכד ס"ק א ובמחויק ברכה סי' רכט סק"ו.
[4] שנה ב פ' ויקרא סע' כד.
[5] ס"ק ב.
[6] סי' רכט בשע"ת סוס"ק א.
[7] סנהדרין מב ע"א.
[8] סוד"ה ומברך.
[9] מ"ב ס"ק כ.
[10] שעה"צ ס"ק יח.
[11] מהגרש"ז אויערבאך שליט"א.
[12] מ"ב ס"ק כא.
[13] שעה"צ ס"ק כה.
[14] סי' רצח מ"ב ס"ק לז,
[15] עמ' 188.
[16] סי' צט בבדה"ש ס"ק ו.