הלכות חול המועד

סימן תקמו דיני אירוסין ונשואין בחול המועד

סעיף ה עושה אשה (א) כל תכשיטיה במועד, כוחלת ופוקסת (פי' מחלקת שערה לכאן ולכאן) ומעברת סרק על פניה, וטופלת עצמה בסיד וכיוצא בו, והוא שתוכל לסלקו במועד, ומעברת שער מבית השחי ומבית הערוה, בין ביד בין בכלי ומעברת סכין על פדחתה.

נשמת אברהם

(א) כל תכשיטיה. שזה צורך הגוף הוא וכעין אוכל נפש ולפיכך עושה כדרכה בלא שינוי ובטרחא רבה [1]. ולכן מותר לתקן משקפיים בחול המוער דכיון שיש בו משום צורך הגוף, לשפר את הראיה, לית לן בה, אבל כאשר כוונתו אינה אלא להחליף את המסגרת, בודאי דאין בו משום צורך הגוף ואסור[2]. ומובא בשמירת שבת כהלכתה[3] בשם הגרש"ז אויערבאך שליט"א דגם מכשיר שמיעה הוא בכלל היתר זה של צורכי הגוף. אולם לתקן טלפון, אע"ג שהגוף נהנה לשמוע ממרחקים, מסתבר דכיון דצורך השימוש בכלים אלה הוא יותר מן הרגיל אצל כל ארם, דאינו בכלל זה, עכ"ד. ומוסיף השמירת שבת כהלכתה שם: ונ"ל דטלפון בבית של חולה או זקן, ודאי מותר לתקן כי להם יש צורך גדול בטלפון, עכ"ל.

ואף על פי שכתב בשמירת שבת כהלכתה שם לגבי טיפול שיניים: וי"ל דבעינן דוקא כעין אוכל נפש (ביה"ל שם), והיינו שהוא נהנה מן הטיפול עוד במועד (מ"ב ס"ק טו), ע"כ, כתב לי מו"ר שליט"א כעת: ושמעתי מהגרש"ז אויערבאך שליט"א, דמותר לתת בחול המועד מכשיר שמיעה לתיקון גם אם יודע שהתיקון יגמר רק אחרי המועד. ונימוקו עמו, דכיון שהתירו להתעסק בחול המוער ברפואה, מותר לעשות כן גם אם התוצאות תהיינה רק אחרי החג, והרי גם בחול המועד יש לו צורך ברפואה זו, אלא שהיא מתמשכת עד אחרי החג, עכ"ל, ומה שכתוב בשמירת שבת כהלכתה פס"ו הערה פח, דאסור אם אין הגוף נהנה מיד, עי"ש, דכל כוונתי שם היא מפני שבהג יש לו יותר זמן, עי"ש, אבל בני"ד שהצער כבר נמצא בחג (דהיינו שאינו יכול לשמוע כעת), שפיר יכול לתקן את המכשיר, גם אם הצער יפסק רק אחרי החג, עכ"ל.

[1] ביה"ל כאן ד"ה כל.

[2] שמירת שבת כהלכתה פס"ו הערה פח.

[3] שם.