סימן
תקנה דיני תפילין וציצית בט' באב
סעיף א נוהגים שלא להניח תפילין בתשעה באב שחרית, ולא טלית, אלא לובשים טלית
קטן תחת בגדיו בלא ברכה, (א) ובמנחה מניחים ציצית ותפילין ומברכים עליהם.
נשמת אברהם
(א)
ובמנחה מניחים ציצית ותפילין. והספרדים הנוהגים לפי הקבלה מניחים ציצית
ותפילין בשחרית[1], וכ' הכף החיים[2] שכן דעת הרמב"ן,
הרשב"א, האר"י והרש"ש, וכותב השערים מצויינים בהלכה שגם
המהר"ם שיק והגר"א נהגו כן[3]. ולכן א"ל מו"ר
הגרי"י נויבירט שליט"א, שמכיון שאסור לאכול לפני הנחת תפילין (כשאר מצות
עשה, עיין סי' תרצב במג"א ס"ק ז), גם אשכנזי שצריך לאכול בט"ב יהיה
חייב להניח תפילין לפני שיאכל. אמנם בשערים מצויינים בהלכה שם כתב, שכיון שהצבור
אינו מניח תפילין עד תפלת מנחה משום שהוא יום מר וזה סימן לאבלות, גם האוכל
בט"ב לא יניח תפילין עד המנחה. וכתב הגרש"ז אויערבאך שליט"א[4]:
כיון דהמנהג לא להניח תפילין לפני חצות היום הוא כדי להראות שהוא כאבל ביום ראשון
שמעולל בעפר קרנו, מסתבר דאף שצריך לאכול, מ"מ למה יהא פארו חבוש עליו בשעה שכולם
אבלים.
[1] עיין בשע"ת.
[2] ס"ק ד.
[3] סי' קכד ס"ק ב.
[4] לב אברהם ח"א עמ' יח.