סימן תקסז
טעימה ורחיצת הפה שמותר בתענית
סעיף ג מי שדרכו לרחוץ פיו בשחרית, בתענית צבור (א)
לא כשר למעבד הכי, אבל בתענית יחיד שרי כיון שפולט, ואפילו יש במים שרוחץ יותר
מרביעית. הגה ומותר ללעוס עצי קנמון ושאר בשמים ועץ מתוק ללחלח גרונו ולפלוט,
מלבד ביוהכ"פ דאסור.
נשמת אברהם
(א) לא כשר למעבד הכי.
ובמקום צער יש להתיר רחיצת פה במים בכל תענית צבור, רק שיזהר ביותר לכפוף ראשו
ופיו למטה שלא יבא לגרונו, ואפילו בט"ב יש להתיר כשהוא לו צער גדול,
וביוהכ"פ יש להחמיר גם בזה[1]. ולכן אדם הזקוק לטיפול ע"י
רופא שיניים ביום ת"צ, וה"ה בט' באב, ובזמן הטיפול יצטרך לשטוף את פיו,
מותר לו לעשות כן בזהירות ובכפיפת ראשו. ועיין ביד אברהם[2].
[1] מ"ב ס"ק יא וח"א כלל קלב סע' כ. וכן
משמע מהשו"ע סע' א.
[2] יו"ד סי' קח סע' ה.