הלכות
חנוכה
סימן
תרפג ובו סעיף אחד
סעיף א כל שמונת ימי חנוכה (א)
גומרין את ההלל. הגה וכל שמונת ימי חנוכה
א"א תחנון וצדקתך צדק ולמנצח וצדוק הדין גם בערב חנוכה במנחה, וע"ל סי'
קלא.
נשמת
אברהם
(א)
גומרין את ההלל. רופא בתורנות שיכול לקבל חופשה, כדי שיוכל להדליק נר תנוכה,
או מוקדם בבוקר ואז יוכל להתפלל שחרית עם הלל, מה עדיף? וכותב החכמת שלמה [1]:
בדין אם אחד היה בתפיסה ונתנו לו רשות לעשות רק מצוה אחת מה יעשה, אם ידליק הנרות
או יתפלל שחרית בהלל והודאה. או, אם יהיה בדרך בלילה ואם יגיע לכפר שיהיה לו נרות
לא יוכל בבוקר להגיע למקום שמתפללים, ואם ילך להעיר למקום שמתפללים בבוקר לא יהיה
בכפר בלילה להדליק נרות, אם מקום התפלה עדיף. ויבחר בזה שיתפלל בבוקר בהלל והודאה
כי התפלה בהלל והודאה עדיף והוא על דרך המבואר בהלכות ר"ה סי' תקצב [אולי
צ"ל תקצה], עכ"ל. אך שמעתי מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל שדבריו
צ"ע ומסתבר שפרסומי ניסא דנרות חנוכה עדיף, לא מבעיא אם הוא רק לא יוכל
להתפלל שחרית בציבור ויצטרך להתפלל ביחידות, אלא אפילו אם יודע שיעבור זמן תפלת
שחרית עד שיתפנה מעבודתו, גם אז יבחר להדליק נרות חנוכה ויתפלל אח"כ מנתה
שתים עם הלל, עכ"ד.
וצ"ע
לגבי קריאת שמע ותפילין (במקרה של האסיר שאם ידליק נרות חנוכה לא יתנו לו להתפלל
בבוקר, להניח תפילין ולקרוא קריאת שמע). ועיין מה שכתבתי בנשמת אברהם [2]
לגבי אדם שאם יצום בצום גדליה לא יוכל לצום ביום הכפורים.
ובמקרה
של רופא, ידליק נרות חנוכה וישתדל לקרוא קריאת שמע בזמנה (ואם הוא עסוק מאד הריהו
בלאו הכי פטור) וכמובן יניח תפילין כשגומר משמרתו ואפילו אם רק בזמן שהוא מתפלל
מנחה.
[1] הגהה על השו"ע כאן.
[2] כרך א או"ח סי' תריח ס"ק ב (עמ' שי).
חלק יורה דעה